השמים ביוני

(ברשותו האדיבה של ש.ר.א''י. כל הזכויות שמורות למנהל הכללי של הדואר)

ובכן, לחוקות ירח וכוכבים. החודש יש ענין מיוחד בהן. ביום א' ח' תמוז, הוא עשרים וחמישה ביוני, יכסה הירח כוכב בהיר, את הכוכב שבולת (ספיקה בלע''ז) שבמזל בתולה. ההתכסות חלה בעוד אור בין השמשות גדול ב 7ץ10 ולא תיראה בעין אולם במשקפת שדה קטנה יראה כל הרואה. ההתכסות היא בשפת הירח השמאלית, הפגום במקום המתאים למקום הספירה שבע (7) בלוח השעות בשעון. זהו מראה יפה: איך נעלם הכוכב, לכאורה ללא סיבה, כי שפת הירח האפלה המתקרבת אל הכוכב לכסותו אינה נראית והרושם הוא כאילו נבלע הכוכב בשמים סתם, ככה. אולם כל זאת במשקפת.

ההתגלות חלה ב 8.22 (שמונה עשרים ושתים) בשפת הירח הימנית, המוארת, במקום בה המתאים למקום הספרה ארבע (4). מחמת אור הירח יתכן שהכוכב לא יראה ברגע הגלותו, אולם כעבור דקות אחדות יהיה נראה. עיו בעין יראה המסתכל איך הולך המרחק בין הירח והכוכב וגדל, ובכל אשר יגדל כן, כמובן, יחזק אור הכוכב.

זוהי הזדמנות מצוינת לראות את תנועת הירח האמיתית, ממערב למזרח. הכוכב הלא כוכב שבת הוא, שאינו משנה את מקומו והמרחק בינו ובין הירח ההולך וגדל הוא מחמת שהירח מתרחק מהכוכב, ומימין לשמאל, היינו ממערב למזרח הוא מתרחק. ושניהם כאחד, הירח והכוכבהמתרחקים, הולכים בינתים ומשפילים ברקיע נוטעים מצד מזרח למערב, הלא היא התנועה המדומה, הידועה לכל, תנועת כל גורם ממזרח למערב, שסיבתה כידוע בתנועת הארץ ממערב למזרח.

לא עצם ההתגלות חשובה: זו כאשר אמרתי אפשר לא תיראה במועדה. חשוב לראות אחר כך איך ילך הירח ויתרחק מהכוכב.

מהיותי מסופק אם תשמרו את הדבר בלבכם לזכור אותו בלילו - אשוב ואזכיר לכם דרך העתון ימים אחדים לפני כן וביומו. כדאי מאוד להפנות ולראות. עצם מראה הירח והכוכב על ידווהעיקר האפשרות לראות את תנועת הירח האמיתית, ממערב למזרח, שאין רבים יודעים אותה.

ועוד ענין - הגלותו של כוכב-חמה, של מרקור. עתה איננו נראה, כי הוא הולך ומתקרב לשמש, התקבצו עמו בשביעי לחודש. לא יעברו עשרה ימים מיום ההתקבצות וכבר אפשר יהיה למצוא את הכוכב במערב בדמדומי השקיעה, סמוך לאופק. למי שעוקב אחרי כוכבי הלכת לדעת מתי הם נעלמים ומתי הם חוזרים ומופיעים, יש ענין רב לחפש את מרקור לאחר ההתקבצות, למצוא אותו. לפי החשבונות יראה לראשונה בשבעה עשר (17) לחודש ויהיה נראה עד סופו. אורו בהגלותו גדול, כמעט כאור סיריוס, אולם ילך הלוך וקטון מערב לערב.

ועתה כבר הגיעה שעתו של מאדים (מארס). הוא עולה עתה בעשר וחצי לפני חצות לילה ובסוף החודש יעלה בתשע פחות רבע. אורו גדול ובסוף החודש יהיה כגדול אורו של צדק. קל למצוא אותו. באורו האדום יוכר הוא עתה בין כוכבי גדי. מאדים מתקרב והולך להתנגד לשמש, לאמר, לזרוח בשעת שקיעתה, לאמר, להיות נראה כל הלילה. הוא יעשה זאת בסוף יולי, בעשרים ושלושה בו. כידוע, בזמן ההתנגדות קרובים אלינו כוכבי הלכת ביותר ואורם גדול ביותר - זה גם המועד אשר לו מצפים התוכנים להסתכל במאדים. אמת כדאי להפנות עתה לרגע קטן, לפנות לדרום-מערב ולמצוא שם את הכוכב הבהיר האדום, הוא מאדים. השומרים עתה בלילות יעשו זאת על כל פנים.

ועתה כוכבי הלכת נראים לפנות בוקר. נוגה (ואנוס) עודנו כוכב השחר אולם הוא עולה רק בשעה ורבע לפני השמש ורובו בדמדומי השחר אין עתה ענין רב בו. שבתאי (סאטורן) בין כוכבי טלה עולה בראשית החודש בשתים וחצי לאחר חצות ובסופו ארבעים דקות לפני חצות. אורו קטן.

צדר (יופיטר) הוא בדגים. עולה עתה בשעד ועשרים אחרי חצות ובסוף החודש אחת עשרה וחצי לפני חצות. אורו גדול.

מבין כוכבי השבת יושם לב עתהלחלקת שמי הדרום. שם עתה כוכבי קאנטאבר בכל הדרום. ובצפון יושם ןלבלעגלה, הוא הדוב הגדול הנוטה לשקוע. זה ענין לאנשי הצפון, העולים החדשים, היודעים כי בארצותיהם אין העגלה שוקעת לעולם ואילו פה בארץ-ישראל היא שוקעת.

זהו כל מה שהיה לי לספר לכם על עניני החודש ועתה - וכן אעשה מעתה כל חודש - משהו ממדע האסטרונומיה או מהחדשות המתרחשות בו. הפעם על כתמי השמש והשפעתם על הופעות קוסמיות בכדור הארץ.

כידוע יש להם לכתמי השמש מחזור של אחת עשרה (11) שנה לערך, לאמר, אחת לאחת עשרה שנה מגיע מספר התכמים למכסימום ואחר כך הם הולכים ומתמעטים ויורדים עד מינימום ולאחר כך הם חוזרים ומתרבים וחוזר הלילה. יש בידי התוכנים רשימות על מספר הכתמים מאז אלף שבע מאות ארבעים ותשע (1749)ץ זה כמאתים שנה הם יגעים לדעת אם יש להם לכתמים איזו השפעה שהיא או השפעות שונות על כדור הארץ. לעת המכסימום מספר הכתמים מרובה מאד והם תופסים חלק ניקר למדי משטחו של השמש - האמנם אין דבר זה משפיע על איזו הופעות על כדור הארץ, על מידת החום, ועל רוחות וסערות וכדומה; והאמנם אין די עוד במאתים שנות חקירה, כדי למצוא ולדעת אם יש איזה קשר שהוא בין הכתמים ובין הופעות שונות על כדור הארץ?

הנה אקרא לפניכם סכום קצר מה העלו חכמים בחקירתם, מה ידוע להם בבירור ובמה הם מסופקים עדיין.

תחילה היו בטוחים. כי לעת המכסימום של הכתמים, מתגברת קרינת השמש. במקסימום הקרינה גדולה יותר מאשר במינימום, אולם עתה הוכח על ידי תצפיות רבות ומדויקות כי אין הדבר כן. אין כנראה כל קשר בין עצמת הקרינה ובין רבוי הכתמים או מיעוטים.

הוכח כי מידת הטמפרטורה השנתית הממוצעת בארצות הטרופיות מראה על קשר בינה ובין מחזור הכתמים. הטמפרטורה בשנות המינימום היא גבוהה יותר - כן, גבוהה יותר - מאשר לעת המכסימום.

כמות הגשמים באפריקה הטרופית מראה אף היא על קשר לכתמי השמש. ודבר זה מתבלט ביותר בגובה שטח המים על פני אגם ויקטוריה.

דומה שכתמי השמש משפיעים על תכיפות הסערות בארץ, אולם דבר זה לא הוכח עוד הוכחה של ממש.

וראה דבר פלא: העגולים אשר בעצה, עגילי השנה, מראים חלוקה נכרת עד אחד-עשר - אחד-עשר עגול. נבדקו כמה וכמה עצים עבים בהכרתם ובכולם אפשר היה להכיר חלוקה זו של אחד-עשר אחד-עשר. בסוף מחזור - העגילים עבים יותר. שואלים התוכנים - היש קשר בין אלה ובין מחזור, אחת-עשרה שנים של הכתמים?

דבר אחד רואים עתה כמוכח וכודאי: הנדנודים בפעילותו של המגנטיזם הארצי מקבילים הקבלה יפה מאד למחזור הכתמים בשמש, לאמר, יש קשר בין פעילות מגנטיזם ובין פעילותם של הכתמים בשמש. והנה למשל, שנת 1937 (אלףתשע מאות שלושים ושבע) היתה שנת מכסימום של כתמים ושנה זו חלה פעילות מרובה מאד מאד במגנטיזם הארץ. נרשמו עשרים ושש סערות מגנטיות חזקות לעומת תשע ב-1936 ושמנה ב-1935. שלש סערות גדולות חלו בימים אשר על פני השמש עברה קבוצה גדולה של כתמים. אולם כעבור חודש בעבור אותה קבוצה שנית על פני השמש לא היו כל סערות מגנטיות, גם תכיפות האור הצפוני מראה על קשר למחזוריות הכתמים.

זה כמעט הכל. שום דבר ברור בהחלט. על פי רוב גישושים בלבד. אולם המדע אינו מתיאש. יש לו פנאי וסבלנות. אל מצפה הכוכבים בציריך מגיעים שנה-שנה מכל חלקי הארץ סיכומים של תצפיות רבות בכתמי השמש, פרי עבודתם של מאות מסתכלים (גם אני עבדכם אחד מהם), ומשנה לשנה מתעמקת החקירה בעצם מהותם של הכתמים, סיבת הופעתם והעלמים, רבויים ומיעוטם ומצד אחר, הולכת וגדלה רשת המכונים לתצפיות בהופעות מטאורולוגיות ואלטרו-מגנטיות. כלי המדידה משתכללים ורגישותם הולכת וגדלה. לא פסה תקוה מחוקרים כי בזמן מן הזמנים ימצא הקשר הידוע בין כתמי השמש ובין חזיונות קוסמים שונים על כדור הארץ. כי קשר זה ישנו - בזאת אין להטיל ספק, וכי חשוב מאד למצוא אותו זאת מבין כל אחד.

ועתה לבסוף מלים אחדות על תגלית אחת בשמים. בליל חמישה-עשר באפריל שנה זו גילו שלשה חובבי-כוכבים בבת אחת במקומות שונים - בגרמניה בנורבגיה וברוסיה - שביט, קומיט חדש. בהגלותו היה אמנם אורו גדול והיה נראה בעין, אולם העובדה כי שלושה אנשים במקומות שונים ראוהו בבת-אחת היא עדות יפה לשקידה הרבה בה נעשות עתה חקירות השמים. ושלושה אלה הם לא תוכנים לפי מקצועם, אלא חובבים. ידוע, כ החובבים מצטיינים ברדיפתם אחרי כוכבי שביט חדשים ואמנם רבים נתגלו על ידיהם.

השביט החדש עודנו נראה, אולם עתה רק במשקפת גדולה. כשהיגיעה הידיעה על אודותיו אלי, כבר ירד אורו במידה כזו שאי אפשר היה לראותו בעין. במשקפת רואים יפה את ראש השביט, הגרעין, ואת הזנב.

עתה הוא בין כוכבי תאומים וההסתכלות אינה נוחה כי כוכבי תאומים נוטים לשקוע סמוך לשקיעת החמה.

טקסט: רדיו ירושלים 9 ביוני 1939. עמוד ה-16