הגלגל: דו שבועון: לבעיות העולם ולקול-ירושלים

יוצא לאור על-ידי לשכת המודיעין הממשלתית בירושלים, מטעם מיניסטריון המודיעין הבריטי

| התוכן | עמוד הקודם | עמוד הבא

רדיו ירושלים

אדוין סמואל לקראת תפקידו החדש
מאת יוסף נדבה

הגלגל כרך ב' גליון 36 31 במאי 1945

שירות השידור נתון לפיקוח מדוקדק של הקהל הרחב אולי יותר מכל שירות ציבורי אחר. כל רחש בין כתלי המוסד נישא על גלי האתר וכל הד העולה מתוכו נשמע למרחקים. בשעת ''הצגה'' דרוכות רבבות אזניים כמבקשות נקודות תורפה לבקורת. בכל שירות אחר יש משהו מעין מקום להתייחדות פרטית, מעין ''אחורי הפרגוד'' - ולא כן בשירות השידור. דומה שירות זה לבמת תיאטרון, שאליה נשוואות בתמידות עיני ההמונים. במרוצת הזמן נוצרת רגישות-קול מופלאה. אישיותו של המשרד מתקפלת בצליל דבריו עד כי נדמה, שיש באפשרותך לעצב בדימיונך את דמותו הפיסית. ומכאן כובד האחריות המוטלת על כל מי שיד וחלק לו בשירות זה - מתיחותו הנפשית גדולה מזו של אנשי שירות ציבורי אחר.

תשע שנים עברו מיום הווסדה של תחנת השידור בירושלים, וזוהי, ללא ספק, תקופה קצרה מאוד לגבי שירות ציבורי מסוג זה, אולם אפילו תחנות שידור עתיקות ממנה, כגון הב. ב. ס. בלונדון, שנוסדה ב-1920, לא יצאו מתחום הנסיונות התמידיים לשיפור השירות. יתר על כן, תהליך ההשתפרות אינו נפסק לעולם, כיון שסוד הצלחתו של שירות זה נעוץ תמיד בכושר הסתגלותן למציאות המשתנית והולכת ללא הרף. הוא משמש בבואה נאמנה להווי בכל גוניו המתחדשים.

החל מה-1 ביוני שנה זו נכנס מר אדוין סמואל לכהונתו החדשה כמנהל שירות השידור בארץ, ואין ספק, כי מינוי זה ישמש כשלב חשוב בהתפתחותו של השירות. מתוך רצון להציג את מר אדוין סמואל בפני קוראי ''הגלגל'' ומתוך רצון לעמוד על הקווים הכלליים של הצעתיו לגבי התוכנית העברית, נתקבל כותב שורות אלו על-ידי מר סמואל ושוחח עמו על בעיות שונות הקשורות לתפקידו החדש.

ראשית ביחס למר אדוין סמואל עצמו. אין ספק, שהוא נמנה עם אנשי הפקידות הממשלתית המוכשרים ביותר בארץ ישראל. סוד גדולתו של אדמיניסטרטור נעוץ בשתי תכונות יסודיות: - היקף השקפותיו ויעילות הביצוע של רעיונות כלליים אלה לפרטי פרטיהם. כל העומד ליד המכונה העובדת חייב לדעת, מצד אחד, את מטרת פעולתה הכללית, ומצד שני, את דרך פעולתם של כל הברגים הקטנים והגדולים. ובשתי תכונות אלו נתברך מר אדוין סמואל. ראיתיו כיצד הוא מתחקה על פרטי השעה העברית ועל אופן הנהלתה לפני הכנסו לתפקידו. הוא מבקש לרדת לסוף כל בעיה ובעיה. כל פרט חשוב לשלמות ''המכונה'', כי ההרמוניה הכללית בלתי אפשרית אלא אם כן כל החלקים עובדים בהתאמה מופתית. תקופתנו תקופת התיכנון היא, ומר אדוין סמואל כבר רואה לפניו את דרך ההתפתחות של השירות בשנים הקרובות, אם כי בקווים כלליים בלבד.

ומבחינת הוותק - מועטים הם אנשי הפקידות הממשלתית בארץ היכולים להתחרות במר סמואל. זה כ-28 שנים שהוא משמש בתפקידים שונים, והוא היה אחד מאלה שעמדו על ''ערש'' האדמיניסטרצי הבריטית בארץ-ישראל לאחר הכיבוש. הוא רואה אותה ב''חיתוליה'', בשעה שהתורכים הנסים השאירו תוהו ובוהו בארץ, והיה צורך להתחיל כמעט הכל מהתחלה. ומני אז עבר גם מר סמואל עלפני תחנות ההתפתחות השונות; הוא ראה כיצד לובש המשטר ''עור וגידים'', משתפר בהדרגה עד שהגיעלמה שהוא היום. אילו העלה מר סמואל את פרשת נסיונו במשך השנים האלו בספר, אפשר היה לכנותו בשם:''תולדות האדמיניסטרציה הבריטית בארץ-ישראל.

מר אדוין סמואל נולד בלונדון בספטמבר 1898, אביו, סיר הרברט סמואל (כיום לורד סמואל) , היה במשך שנים רבות מנהיג המפלגה הלברלית בבית הנבחרים באנגליה, ושימש גם כמיניסטר בכמה קבינטים. לישוב העברי הוא ידוע בעיקר משנות 1920-1925, שבהן כיהן כנציבה העליון הראשון של ארץ-ישראל. מר אדוין סמואל נתחנך בבית הספר ''ווסטמינסר'' ותחילה הועיד את עצמו לסיים את חוק לימודיו כמהנדס, אולם לפתע פרצה מלחמת העולם הראשונה ובשנת 1917 נתגייס ל''חיל הקלעים המלכותי'' ונשלח כלייטננט לחיל המשלוח הבריטי במצרים. אותה שנה היתה ידם של ''המזרחנים'', כלומר אלה שהאמינו, כי ההכרעה הגורלית במלחמת העולם תבוא במזרח, על העליונה, ומשום כך ראו צורך בריכוז צבאות רב יותר במזרח התיכון. מצרים היתה לו למר סמואל ארץ מעבר בלבד וזמן קצר אחרי כן יצא לארץ-ישראל ונספח לשירות המודיעין הפוליטי ליד מפקדתו הראשי של אלנבי, ובסמכותו זו נלווה למפקדה הראשית לראשונה בדיר-אל-בלח ליד עזה - זה היה מגעו הראשון עם ארץ-ישראל, משם להרטוב ולבסוף לצריפין. באביב 1918 נתמנה סמואל כקצין המקשר (תחת אורמסבי-גור) בין ועד הצירים לבין מפקדתו של אלנבי, וכעבור כמה חדשים התנדב לגדוד העברי ה-40 כקצין מאמן במצרים. לאחר שביתת הנשק נספח לשירותו של הקצין המדיני הראשי של אלנבי, הבריגדיר קלייטון, שהיה אחרי כן המזכיר הראשי לארץ-ישראל. זמן קצר אחרי כן חזר מר סמואל לאנגליה כדי לסיים בה את חוק לימודיו. הוא נכנס לאוניברסיטת אוכספורד, אולם שינה בינתיים את מקצועו, הואיל והיה בדעתו לחזור לארץ-ישראל ולכהן בה בשירות האזרחי; לשם כך סיים את לימודיו ב-1920 בהיסטוריה חדישה וחזר לארץ באוקטובר.

מ-1920 ואילך משמש מר אדוין סמואל במשרות ממשלתיות שונות. לראשונה נמנה עם אנשי משרדו של סיר רונאלד סטורס, מושל ירושלים, ובכהונה זו שימש ארבע שנים; ומאז לסירוגין כקצין המחוז הממונה בנפתרמאלה. כנספח לפקיד העליה הראשי, הממונה על המחלקה החדשה להתאזרחות. ואחרי כן במשרדי מושל מחוז יפו - כיועץ בענינים עירוניים. בשנים 1927-1930 שימש מר סמואל כסגן המזכיר הראשי וזמן קצר אחרי כן כסגן מושל ירושלים.

ב-1934 יצא מר סמואל לאמריקה ועשה בה שנה. בתקוםה זו למד כלכלה באוניברסיטה ''קולומביה'' והרחיב על-ידי כך את חוג ידיעותיו, ואף זה מתוך אותו רגש טבעי, שכל אדמיניסטרטור חייב לרדת לעומק הבעיות ולעמוד על כל גילויהן.

ובשובו מאמריקה המשיך לשמש תחילה במחוז ירושלים ואחרי כן בגליל, ומ-1934 עד 1939 שימש כמנהל-משנה במחלקת העליה. ואף כאן גילה את כשרונותיו המעולים, עמקותו והרצון להקיף את הבעיה לכל צדדיה. לשם בירור השאלות השונות הכרוכות בתפקידו החדש יצא מר סמואל ב-1934 לארצות מזרח ומרכז אירופה ועמד על הבעיות ממקור ראשון.

בפרוץ המלחמה נתמנה מר סמואל לצנזור, תחילה לעניני הדואר ואחרי כן לעניני טלגרף, והגיע בשנת 1942 למשרת הצנזור הראשי, שבה כיהן עד משרתו החדשה כמנהל שירות השידור.

פעילותו הציבורית של מר סמואל לא נצטמצמה בגבולות הפקידות הממשלתית בלבד. חוג התענינותו מקיף נושאים רבים ושונים. הוא הירבה בכתיבת מאמרים, שידר סידרת הרצאות מענינת על ''אנגליה משופרת'', הרצה על המוסדות באנגליה - באוניברסיטה העברית בירושלים - בלשון העברית וב''מועצה הבריטית'' באנגליה, על הקיסרות הבריטית והחינוך באנגליה ועל תורת האדמיניסטרציהנ האזרחות. ענין מיוחד יש לו בחיי הקיבוץ בארץ, ועוד ב-1938 העלה את נסיון חיי הקיבוצים העברים בארץ בספר, שזכה השנה למהדורה שניה.

ובשנה זו יסד מר סמואל גם את ''כיתות ההוראה'' ללימוד תורת האדמיניסטרציה האזרחית, ומקווה הוא שביום מן הימים יעלה בידו להפוך את המוסד הזה לבית מדרש לאדמיניסטרציה. רעיון זה קרוב ללבו ולו הוא מוכן להקדיש את כל מרצו ואונו. הוא, שראה את דרך התפתחותה של האדמיניסטרציה הבריטית בארץ-ישראל מתחילתה, מבקש לשפרה, להרחיבה ולהביאה לידי שלמות יחסית בגדר האפשר. יודע הוא, שחשיבות עצומה נודעת לשירות האזרחי במדינה מסודרת. למעשה משמש שירות זה כחוט השדרה בחיי כל עם. קחו לדוגמא את ''השירות האזרחי'' בבריטניה: - שירות זה הוא הוא המקיים, למעשה, את השלטון. על שירות זה אפשר לומר:- ''ממשלה הולכת וממשלה באה, ואילו השירות האזרחי קיים לעולם''. בבריטניה יכולים עניני המדינה להתנהל מאליהם, אפילו בשעות המשבר הקשות ביותר כשאין לא ראש ממשלה ולא קבינט - ''השירות האזרחי'' דואג לכך. ואולי משום כך מחבב כל כך מר סמואל ענין זה, כי הוא רואה בו את יסוד- היסודות של המשטר התקין.

ואשר לתפקידו החדש בשירות השידור. מטרות רבות שם לו מר סמואל לפניו. ראשית שאיפתו לקשור את קהל המאזינים לאנשי השירות, כמעט באורח אישי. רוצה הוא לרתק את ענין המאזינים מתוך מתן אימון בהם. הרדיו נועד בסופו של דבר להם, ולפיכך חייבים אף הם, במידה מסויימת, לקחת חלק בשיפורו מתוך בקורת ידידותית, מתן עצה, חוות דעת והשתתפות ממשית

המשך בעמוד 15

14

  Photo: page 14

| התוכן | עמוד הקודם | עמוד הבא