21

ד' כסלו

על נהר סמבטיון - מספורי אלדד הדני

27.11

שדור ה'

במאה השביעית והשמינית עברה על ראשי היהודים, שישבו בבל. סערת המלחמות הקשות של שבטי הערבים. בזמנים טרופים אלה, נתעוררה אצל הרבה מבני עמנו התקוה לשיבת ציון ולגאולה מן הגלות. כמה ''משיחים'' קמו אז בתפוצות-הגולה, שהתימרו לגאול את עמם אפילו בכח-הנשק. גילוי אחר של הגעגועים האלה לחרות לאומית היתה הופעתו של אלדד הדני (בסוף המאה התשיעית), שנסע אל יהדי בבל, אפריקה וצרפת, ובכל מקום בואו סיפר מעשי-ניסים על שבטים יהודים חפשים, החיים בארצות רחוקות. ביחוד עוררו תימהון והתלהבות סיפוריו על שבט ''בני משה'', היושבים בארץ מוקפת נהר גדול סמבטיון, המגן עליהם ועל ארצם.

קראו ''דברי ימי עם עולם'' לדובנוב, כרך שלישי, מעמ' 310 והלאה.

קרן רולנד

בדבר אחד לא הצליח קרולוס הגדול - לגרש את הערבים, שמשלו בחצי-האי הפירנאי, מגבולות אירופה. הד עצום מהמלחמות האלה שביו הפראנקים לביו הערבים נשמע באגדת רולנד, אחד הגבורים בצבאות קרולוס, שנוצח בידי הערבים בעמק רונבל

ממלכה יהודית על גדות הוולגה (הכרוזים)

בה בשע, שבמערב אירופה התחזק שלטון הפראנקים, ועל ידי זה נוצר סדר לבוע בחליקת העמים, נמשכה עוד נדירת העמים במזרח, ביחוד בשטח לאורך הים הכספי והים השחור. בתוך התנועה הזאת הגיע במאה השמינית השבט התורכי, הכוזרים, למורד נהר הוולגה, הדון והדניפר, ויסד שם ממלכה, שהטילה את חתיתה על שכניה. בראשית היו הכורזים עובדי_אלילים, ואולם מתוך המגע במסע ותיהם עם דתות יותר נעלות - האיסלים, הנצרות והיהדות - החליטו להמיר את דתם, ולסוף קבלו על עצמם את תורת ישראל. מאתים שנה השכילה הממלכה הזאות להחזיק מעמד עד שהיא נכבשה בידי הרוסים (בשנת 1016)

הנריך הרביעי בשערי קנוסה

בעיה שהטרידה את הנצרות האירופית במשך כל ימי הביניים, היתה:

המשך בעמוד 22

21