יום מדים - נצחונו של גדעון
ט''ז כסלו / דצמבר 9, 1946 / שידור ז'לאחר מנוחה של ארבעים שנה, קם לישראל אויב חדש - מדין. וכן יספר לנו התנ''ך: ''והיה אם זרע ישראל, ועלה מדין ועמלק ובנ-קדם. . . ויחנו עליהם וישחיתו את יבול הארץ ולא ישאירו מחיה בישראל, ושה ושור וחמור, כי הם ומקניהם יעלו ואהליהם, ובאו כדי ארבה לרוב ולגמליהם אין מספר, ויבואו בארץ לשחתה''. שבע שנים שלמות השתוללו מחנות-הפראים באדמת שבטי-ישראל ''וידל ישראל מאד''. ואולם גדעון בן יואש משבט מנשה, איש גיבור-חיל, יצא להושיע את ישראל מכף מדין. גדעון היכה את המדינים וכל השבטים הנלוים אליהם מכה ניצחת ''ולא יספו לשאת ראשם''. ניצחונו של גדעון נחשב בעיני העם לאחד הנצחונות הגדולים ביותר, עד שגם לאחר כמה מאות שנים מזכירו הנביא ישעיהו כמאורע חשוב ביותר ואומר: ''... כי את עול סובלו ואת מטה שכמו, שבט הנוגש בו, החתות כיום מדין'' (ישעיהו פרק ט', ג')
מי אבימלך ומי שכם , כי נעבדנו (שופטים, פרק ט')
<נ> כ''ג כסלודצמבר 16, 1946
אחרי מות גדעון הרג בנו אבימלך בעזרת קרובי אמו בשכם את שבעים בני גדעון על אבן אחת, והכריז את עצמו למלך על ישראל. אבל אחרי שלוש שנים, בגדו בו אנשי שכם, כדברי התנ''ך: ''... לבוא חמס שבעים בני ירובעל ודמם לשום על אבימלך, אשר הרג אותם, ועל בעלי שכם אשר חזקו את ידיו להרוג את אחיו...''אבימלך התנקם בבוגדים - הוא לכד את העיר ''ויזרעה מלח'' ואת העם אשר בה הרג, אבל הוא עצמו מצא במלחמה זאת את המות - פלח רכב, שאשה זרקה ממגדל תבץ רצץ את גולגלתו...
6
