רדיו ירושלים

הכל שואלים על הכל: שאלות ותשובות על העולם ומלואו

התכנית ערוכות על-ידי אליעזר אביעל

גם כוונתם של חברי ועדתנו היתה להשמיע לקהל המאזינים הצעירים מעין פרקי ''השכלה הכללית'', מעין אנציקלופדיה משעשעת. רבים, יראו ודאי בשני המושגים הללו, בחינת ''תרתי דסתרי'', אולם כל נמטפל בהכנתן ובהגשתן של חומר לילדים יודע שעל כל תכנית טובה לכלול את שני אלה: את הערך החינוכי ואת כוח המושך, המלבב ומשעשע. בדרך כלל נקלעת כל תכנית המיועדת לגיל הרך בכף הקלע שבין שטחיות. תמימות מופרזות ''וילדותיות'' מעושה לבין רצינות יתרה, יסודיות ושעמום. ותפקידו של עורך חומר זה לשלב ולמזג את הטוב שבשניהם, במידה ובשיעור הנכון. אם סידרת תכניותינו מתכוונת לכך. עליה להיות מאלפת אך לא ''לימודית''; עליה להיות מושכת את הלב ומבדחת את הדעת, אך לא חורגת מן המסגרת החנוכית.

אולם כל המקשיב לתכנית אלו, עמד ודאי על כך, שהן בנויות על עוד עקרון אחד: התחרות. גם כשהילד יושב יחיד בחדרו ומקשיב לשאלות הנשאלות קודם כל בוחן את עצמו, ''מתחרה'' עם עצמו ועם המשתתפים בשידור. בעולם החינוך מתנהל ויכוח ישן נושן על מקומה וערכה החינוכי של התחרות. יש סוברים, שהשפעתה שלילית ומזיקה, מפני שהיא מעוררת בלב הילד רגשות קנאה ורוגז כלפי חבריו המשתתפים אתו בתחרות, ולעומתם חושבים מחנכים רבים שבתחרות טמון יסוד חיובי עמוק. היא מעוררת את הילד להגברת פעילותיו, לדרבון כוחותיו ולגלוי היזמה הצפונה. הפדגוגיה המודרנית מצדדת בזכותה של ההשקפה האחרונה. במידה, שהנהלת התחרות מסורה בידי מדריך מנוסה ובר-אחריות, ידע הוא לבלום גילויים בלתי-רצויים. וגם אנו ראינו עד כה ברכה בשיטת התחרות וגם ראינו צורך להרחיבה.

התכנית עצמה מורכבת ממסכת של שאלות ותשובות, הלקוחות מכל שטחי המדע והספרות, היהדות והציונות, הטבע הסובב אותנו ועולם האגדה, האמנות והמוסיקה, הספורט,הגיוגרפיה וההיסטוריה. רובן ככון הן שאךות, שנשלחו אלינו מילדים פזורים בחלקי הארץ השונים. לכתחילה חושב הילד ''התשובות ידועות לי והשאלות מיותרות הן'', אך בבואך להציג בפניו שאלות ממין זה: ''מה מקורו של הסמל העברי מגן-דוד?"; ''איזה חלק של אוכלוסית העולם חי בסין?''; מדוע מכבדים המים את האש?''; ''איזו חידה חד הספינקס לאדיפוס?'' ; מהמקורו של המנוח ''גיטו?'' וכו' נוכח הוא לדעת, שחוג הידיעות הדרושות לו בעולם הסובב אותו דורש הרחבה והעמקה. לא פעם שימשו תכניותינו גורם מניע לקריאה בספרים, לחיטוט באנציקלופדיות ולדרישת הסברה מהורים ומורים.

הילדים המשתתפים בשידור אינם יודעים, כמובן, דבר מן השאלות והתשובות שבתכנית. משנשאלת השאלה לובשים פניהם רצינות ומצחיהם מתקמטים, וכעבורדקות מספר מתחילות הידים להתרומם לאות, כי התשובה מוכנה בפיהם. עורך התחרות מצביע, לפי בחירתו, על מי להשיב. במידה שהתשובה נכונה או לאו, הואמאשרה או פוסלה. כמעט תמיד עליו לתקן תשובות נכונות למחצה או לדייק בניסוח ההגדרה שניתנה. ילד, שמשיב תשובה נכונה, נרשמים לזכותו, (על-ידי המזכיר שנבחר מבין המשתתפים) שתי נקודות, ואם התשובה נכונה היתה רק למחצה - יקבל המשיב רק נקודה אחת. בסיומו של התוכנית מסכם המזכיר את מספר הנקודות שקיבל כל אחד ומודיע על כך לכולם.

בזמן האחרון ראינו צורך להרחיב את התחרויות, על מנת לשתף במפעל מספר רב של מאזינים. הקימונו לשם כך את ''מועדון הכל שואלים על הכל'', שבה יכול לקחת חלק כל ילד וילדה, שמקשיבים לתכניותינו, המשתתפים במשלוח שאלות. והשולחים את תשובותיהם בכתב לשאלות הנשאלות בסיומה של כל תוכנית. שאלות אלו מכוונות תמיד לכל קהל המאזינים. הענין ש''מועדון'' זה עורר רב, מספר המכתבים המגיעים אלינו גדול והם משמשים עדות לתגובה חיה ולעירנות יתרה. חבר במועדון שולח את התשובות ל-6 השאלות הנשאלות. במשך שלוש תוכניות רצופות וגם כאן נהוגה שיטת הנקודות שיטת הנקודות המקובלות. לאחר שלושה ''סיבובים'' של התחרות מסכמים את מספר הנקודות ושמות הזוכים מתפרסמים ברדיו. הזוכים זוכים גם בפרסים שונים.

אם לדון לפי מידת הצפיה של הילדים לתכניות, חוות-דעתם והערותיהם המבואות במכתביהם, מידת התרגשותם בשעת השידור ומידת ההד שהתוכניות מצאו אצל עשרות ומאות ילדים מאזינים בעיר ובכפר, בקבוץ ובמושב - אפשר להגיד שנשיג את המטרה שהצגנו לעצמנו: לסייע בהרחבת ידיעותיו של הנוער ולעוררו לרכוש לעצמו את הידיעוות החסרות לו, אם גם האמצעי שאנו משתמשים בו הוא המשחק המשעשע ומלבב.

Go Back