JERUSALEM RADIO
THE ONLY RADIO PUBLICATION IN PALESTINE

Vol. I, No. 2.
PRICE : 10 MILS. Friday, October 7, 1938.

Unique Is the Word For It, by RALPH POSTON (Deputy Director of Programmes, P.B.S.)

THE word unique is a very hard worked one, but I think it can safely be applied to the B.B.C. Staff Training Department, which is the only institution of its kind. The task of the "School" is a dual one. Its first object is to train the "new entry" of the B.B.C., those fortunate mortals who have got past the selectors, and, besides finding out what branch they are particularly fitted for, gives them a very good idea of the organisation and general policy of the B.B.C.. The other job of the school is to act as "Staff College" for members of the Corporation's staff who are spotted as having talent which might be used in some other direction, or whom it is thought good to give a refresher course in the wondrous ways of the B.B.C. As a side-Iine there is the possibility of the school being used for research into new forms and methods of production, which can so to speak be "tried on the dog" without calling forth a howl of indignation from the Great British Nation. Last but not least, as far as I am concerned, the school enables the Corporation to entertain guest students from abroad, who can gain a knowledge of the mysteries and secrets of the Corporation (and that was where I came in!).

The School Is run by a Director, mainly responsible for administration and the "Discipline" of the scholars, a Chief Instructor who deals in programme matters and the cultural (horrible word) side, and an Engineer-ln-Charge who, apart from trying to teach non-mechanical dunces like myself how valves and circuits work, is responsible for the studio arrangements. It is housed in a building in Duchess Street, the road running off Portland Place which forms the Northern boundary of the large island of houses now taken over by the B.B.C., of which Broadcasting House forms the southernmost point. It has two studios of its own, a lecture room, common room and offices (in fact it is about as big as the whole of the present accomodation of the PBS!).

The school holds three courses of three months each a year, and each course is itself divided into two parts. The first part consists of lectures by persons holding senior. positions in the many departments of the B.B.C. from the Director General, who set the ball rolling, down to---but to mention names would I think be a little invidious. These lectures are often illustrated by the playing of recordings of past B.B.C. productions to point the moral of the lecturers' advice, and on the whole give one an excellent impression of the working of the B.B.C. with its vast staff. Two of the highlights of these recordings were "The March of the '45' " and "Steel", two of the most ambitious feature programmes ever attempted by the B.B.C., the music of both of which, P.B.S. listeners will be interested to hear, was under the direction ot Crawford McNnair, at present Acting Director of Programmes of the P.B.S. The second part ot the course is devoted in the main to practical work. The students are divided into various groups covering the normal activities of broadcasting, talks, drama, music, feature programmes and outside broadcasts. Then each group puts up to the Chief Instructor its proposals for productions and where he sees fit, studios, funds and all necessary facilities are made avatlable. The productions when they do take place do not go out onto the air, but are recorded and played back later to the whole school for a post-mortem; a most frightening and humbling experience to the young producer.

I must admit that I enjoyed the second part of the course most. I am a very bad subject at lectures in any case and four a day, as we sometimes had and not all very good from the professorial point of view, gave me rather severe indigestion. But the second part gave one enormous opportunities of learning from the mistakes of others besides one's own blunders while taking part in shows. In addition I got away for a week on a tour of the Northern and Scottish Regions, which was most illuminating, as the Regions are much more easy to compare with the P.B.S. than the gigantic organisation of Broadcasting House in London, and have in that way many lessons to teach.

Anyway, I arrived in Duchess Street feeling very strange and frightened and after twelve weeks I went away having learnt an enormous amount about Radio, and having made many delightful friends, who were all very kind and patient with a beginner. I sometimes wish I could be there with them now and, coming out of the front door, join one of the two streams of students, one to Broadcasting House Canteen for coffee and the other to the Devonshire Arms for - well, let's be honest - Beer.

AN ILLUSTRATED WEEKLY DEVOTED EXCLUSIVELY TO RADIO AND ENTERTAINMENT

בינינו לבין עצמנו

זוהי השיחה הראשונה בסדרת השיחות בשם ''בינינו לבין עצמנו''. רוצה אני להסיח עמכם, כאשר נהגתי אשתקד, על בעיותינו בשירות השידור בארץ. רוצה אני, שתדעו מה שאנו משתדלים לעשות למענכם כמאזינים.

ובכן, לראשונה עלי לציין, שכמה מחברי-השירות החשובים שלנו נמצאים בשעה זו באנגליה בחופשתם. רקס קיטינג ועזמי נאשאשיבי כבר הגיעו לשם; קארל סאלומון נמצא עתה בדרכו ומרדכי זלוטניק יפליג אף הוא תוך השבועות הקרובים. תהא להם שעת כושר לשאוף רוח צח - איש מהם לא יצא את גבולות המזרח התיכון למן ראשית המלחמה. וכולם יעשו את אשר עשיתי אני זה מקרוב באנגליה - כלומר, יבלו זמן רב בשירות השידור הבריטית ויעמדו על שיטות הב.ב.ס. אני מקווה, כי כאשר יחזרו לכאן יהיו להם רעיונות חדשים למכביר בענין תכניות-שידור. בינתיים, רוצה הייתי להודות לכולם, וביחוד לרקס קיטינג, על שהמשיכו בעבודתם כאן בשירות השידור בשעת העדרי במסיבות כה קשות.

ובשנית רוצה הייתי לקדם בברכה כמה עובדים חדשים, שנצטרפו זה מקרוב לשירות השידור. אלכס ג'וסי הגיע אלינו מן ''חיל האוויר המלכותי'' כמפקח על החדשות במקומו של רוי אלסטון, הידוע בכינויו דוד קרטני. הננו אסירי תודה לרוי אלסטון על כל שעשה בשנה החולפת, כדי לסייע לנו בהקמת שירותי החדשות שלנו.

רות בלקין התפטרה מתפקידה כעוזרת למפקח במחלקת החדשות. היא חזרה לאנגליה ואנו משתדלים למצוא עוזר- למפקח אחר מאנגליה, שימלא את מקומה. אף רות בלקין עשתה שירות רב למען שירות השידור בארץ למן הקמתו. מובטחני, שתרגישו בחסרון קולה הידוע למדי.

כדי להגביר את יעילותן של מחלקות-החדשות שלנו בערבית ובעברית יצרנו שתי משרות חדשות בדרגת עוזר למפקח, האחת לעברית והשניה לערבית. אחת המשרות הללו נפלה בחלקו של עבדול האדי ערפאן, חבר המחלקה הערבית של שירות השידור. הוא אשר יצא אשתקד כסופרנו עם עולי הרגל למכה. המשרה השניה כעוזר למפקח החדשות ניתנה בידי ד''ר ברגר. הוא עומד בראש מחלקת החדשות בעברית זה שנים רבות. בר-כוכבא שור, חייל משוחרר, בעל נסיון כעתונאי וכמשדר, נתמנה לסגנו של ד''ר ברגר.

במחלקת העברית נתמנה בלה ברעם במקומה של ריטה פרסיץ כנציגה שלנו בתל-אביב. אליהו קרמר, לפנים במחלקת העלייה, נתמנה במקום יוסף סוקניק, אשר נתפטר כדי לחזור לבמת התיאטרון העברי.

כידוע לכם מעונינים אנו מאוד לפתח את השידורים לבתי-הספר. עשיתי שעות ארוכות בב.ב.ס. בלונדון כדי לעמוד על דרך העבודה שם. במשך השנה החולפת התנהלו שיחות רבות בענין השידורים לבתי-הספר, הן עם מחלקת החינוך הממשלתית והן עם מחלקת החינוך של הועד הלאומי. שוחחנו בדבר סוג התכניות הדרושות בשביל בתי הספר, בדבר השעות הנוחות ביותר לשידור ובדבר אספקת מספר גדול יותר של מקלטים ומגבירי קול בביניני בתי הספר. בחודש הבא אנו פותחים בשתי סדרות חדשות של שידורים לבתי הספר, האחת בערבית בימי ב' וד' בשעה 1.45 אחרי צהרים, והשניה בעברית בכל בוקר מימי השבוע בשעה 8.

כדי לאפשר לעצמנו לבצע את התכניות הללו מינינו שני עוזרי-תכניות ראשיים במיוחד בשביל שידורי בתי הספר. האחד הוא עבדול לאטיף טיבאווי, מפקח מטעם מחלקת החינוך הממשלתית, שהועבר אלינו למשך שנה אחת. המשרה השניה נתמלאה מתוך שיהודית ספקטור הועלתה בדרגה - קולה ידוע למדי לכל המאזינים לתכניות העבריות. מינינו את מרים הרמן, לפנים בשירות העזר לנשים, כעוזרת לתכניות במקומה של גברת ספקטור.

ובכן כל המינויים החדשים הללו נעשו במחשבה תחילה וקפדנית כדי לסייע לנו לשפר את תכניותינו. אבל אין אנו יכולים לשפר את תכניותינו בלא הסעד המתמיד מצד מאזינינו. אנו אסירי תוד מאוד למבקרי-הראדיו המקצועיים בעתוניים. אנו קוראים את הערותיהם בזהירות יתירה ועושים כמיטב יכולתנו לעקוב אחר הצעותיהם. כן מעונינים אנו תמיד במכתבי מאזינים. לעתים הם מצביעים על טעויותיהם של הקריינים; ואנו משתדלים, שטעויות כאלו לא תשנינה. לעתים הם כותבים לנו איזו תכניות אינן חביבות עליהם ומדוע; ואנו נותנים את לבנו על דברי בקורת אלה בשעה שאנו מתכננים את תכניותינו לעתיד. אך הדבר שיש בו תועלת מרובה ביותר הם הרעיוונות לתכניות חדשות, הנמסרים לנו על-ידי המאזינים. בלא רעיונות חדשים ותדירים נעשים השידורים משעממים ונטולי ענין. אנו בשירות השידור אין באשרותנו לחשוב על כל דבר ודבר. יכולים אנו להיות סבורים, שיודעים אנו מה שיש בחפצכם לשמוע. אך אתם בלבד יודעים לאשורו מה שאתם רוצים. ועל כן בקשתנו היא, שתכתבו אלינו ותגידו לנון את חפצכם. יכולים אתם לכתוב בכל לשון. כל שהייתי רוצה לבקש מכם הוא זה - אם הצעות מספר לכם, אנא רשמו כל הצעה והצעה על פיסת נייר נפרדת. מתוך כך יקל לטפל בכל הצעה והצעה לחוד.

אפשר, שיעניין אתכם הדבר לדעת, כי באלה הימים גדל והולך בתדירות מספר המקלטים בארץ ישראל. בראשית השנה היו מצויים בה רק 58,000. עתה מצויים בה 72,000 מקלטים - ריבוי של 14,000 תוך שבעה חדשים. הואיל ומקלטים חדשים מובאים לארץ בכמויות גדולות יותר ויותר., מכאאן שקצב הריבוי הולך וגדל. בשעה זו מובאים לידי שימוש למעלה ממאה מקלטים חדשים בכל יום. באורח מקביל גדל גם מספר הסוכנים ברשיון, המספקים את כל המקלטים החדשים הללו ואף מסוגלים לתקנם. בראשית השנה הגיע מספר הסוכנים הללו ל-380; כיום מספרם הוא 550. בשעה זו הולך מספרם וגדל בקצב של אחד ליום. יישר כוחם!

לגבי המספר הגדל הזה של מאזינינו בארץ ישראל, מלבד כל אלה הדרים במקומות אחרים במזרח התיכון, חייבים אנו להיות בטוחים, שתכניותינו טובות. אין זה די לסמוך על מבקרי העתונות ומכתבי המאזינים: חייבים אנו להיות שיטתיים הרבה מזה.

ההסר המעולה ביותר יכול היה להיות אילו אנו מן שירות השידור פנויים היינו להאזין לכל תכניותינו. ואולם עסוקים אנו בתיכנון התכניות יתר על המידה מכדי שנוכל להאזין לכל התכניות כיום. קארל סאלומון מאזין להרבה מן התכניות שלנו למוסיקה מערבית. עזמי נאשאשיבי ומרדכי זלוטניק מאזינים לתכניות ערביות ועבריות רבות. רקס קיטינג ואנכי מאזינים לכניות בתדירות. אך אין בכוחנו להאזין לכולם.

על כן עומדים אנו לפתוח בשיטת מחקר להאזנה נאותה לפי הקווים שהוצבו על-ידי הב.ב.ס. לראשונה נתחיל בתכניות העבריות ולאחר כך נעבור לתכניות הערביות , האנגליות והמוסיקאליות. קודם כל אנו ממנים פקיד לחקר ההאזנה. לאחר כן נשדר קריאה ל-300 מתנדבים מבין מאזינים לתכניות העבריות. מכל אלה, שיכתבו אלינו, נבחר אותם האנשים, שנראים כמייצגים ביותר את כל החוגים ואת ואת כל חלקי ארץ-ישראל. לאחר זאת נתחיל, נאמר, בשירי העם העבריים שלנו. לפני כל תכנית ותכנית של שירי עם עבריים נשלח לאותו חבר של 300 מאזינים שאלון בקשר לאותה תכנית מיוחדת. נשאל את המאזין אם נראים היו לו מילות השיר, מנגינת השיר וקולו של הזמר. נשאל אם אותה תכנית היתה משובחת יותר או גרועה יותר משאר התכניות של שירי עם עבריים. אין אנו מצפים, שכל אחד מן 300 המאזינים הנבחרים ישיב על השאלון: לאמיתו של דבר רוצים אנו תשובות רק מאותם האנשים המאזינים בלאון הכי. אין אנו חפצים בהאזנה מתוך חובה.

נספק מעטפות למתן התשובות על השאלות הללו, ולא יהא צורך בבולים.

לכשנקבל את התשובות ינתח אותן פקיד חקר ההאזנה ויכין דין וחשבון סטאטיסטי לכל תכנית ותכנית. יהא לאל ידו לומר לנו לכמה נראתה התכנית כטובה ולכמה גרוע. אפשר, שיתברר כי רוב המאזינים המוסיקה נראתה להם מה שאין כן מלים: או המלים נראו להם מה שאין כן קולו של הזמר: או שקול הזמר נראה להם מה שאין כן מוסיקה. ובהדרגה, בעזרת דינים וחשבונות אלה, נוכל לתכנן תכניות לעתיד, שתתבססנה לא על מא שאנו חושבים, אלא על מה שאתם חושבים. בינתיים אל תשלחו את מכתביכם אלינו כל עוד לא קראנו למתנדבים; זוהי רק הודעה מוקדמת. לסיום שיחתי הייתי רוצה להתעכב על שידורי-החדשות בשירות השידור בארץ. זה מקרוב הושמעו דברי ביקורת מסויימים על שידורי-החדשות שלנו. טבעי הוא הדבר, שבשעת מתיחות מדינית נחלקות הדיעות במידה רבה. לא זו בלבד שמצויות דיעות שונות בקשר למסירת העובדות בשידורי-החדשות שלנו, אלא אפילו לגבי העובדות עצמן. ואף על פי כן, שירות השידור בארץ משתדל להיות אובייקטיבי במסירת העובדות, ואם נתפסים אנו לעתים בשגיעות - ובכן, אני מצטער על כך.

זה מקרוב האשים מר ליאון בלום את שירות השידור בארץ בסילוף השקפותיו. לא היה לאל ידי להצהיר כל הצהרה עד כה, שכן רק לפני ימים מספר הגיע לידי מאמרו של מר בלום במקורו, שנתפרסם ב-6 ביולי ב''לה פופולייר'' בפאריס.

ועתה הבה נבהיר לעצמנו מה אירע. מאמר זה לא הגיע לחדר החדשות של שירות השידור בארץ במקורו הצרפתי ובמלואו. רק קטע טלגרפי מקוצר מאוד נשלח אלינו מלונדון כחלק מן השירות העולמי של סוכנות רויטר. למעשה קבלנו את הסיכום הטלגרפי כאן מסוכנות רויטר ושידרנוהו בחדשותינו באותו יום בו נתפרסם המאמר בצרפתית בפאריס.

זה עתה היה לאל ידי להשוות את הודעתה של סוכנות רויטר למאמר המקורי. עלי להודות, שהודעת רויטר אינה נותנת תמונה מדוייקת של המאמר בשלמתו. מובטחני, שלא היה כאן סילוף בזדון מצד רויטר. זהו רק אחד מאותם המקרים, שבו משקף סעיף יחידי רק חלק מן התמונה ולא את כולה.

אכן, סוכנות רויטר היא מקור מוסמך מאוד לידיעות. אנו משתמשים בידיעעותיה מדי יום ביומו בשידורי-החדשות של שירות השידור בארץ, נוסף על ידיעותיהן של חצי תריסר סוכנויות ידיעות אחרות: - ''יונייטד פרס'', ''סוכנות הידיעות אנא'', פאלקור'' וכו'.

מובטחני, שמוצדקים היינו לסמוך על ידיעה זו של סוכנות רויטר בדבר מאמרו של מר בלום כיסוד לשידור-החדשות שלנו, אילו נזקקנו לראות את המסמך המקורי קודם שציטטנו ממנו, כי אז הייתם מקבלים את חדשותיכם שבועות מספר לאחר התארעותן.

כן רוצה אני להבהיר בפניכם, כי שום הסבר ושום פירוש לא ניתנו על אותה ידיעה של רויטר מטעם שירות-השידור בארץ. כל שנעשה על-ידי שירות השידור בארץ במקרה זה נעשה בתום לבב ובאמת איני יכול לשאת באחריות הסילוף הזה של מאמרו של מר בלום.

ברם, אני מבין היטב את פשר תרעומתו של מר בלום. עומדים להסביר לו את מסיבות המקרה באורח רשמי, ואני מקווה, שההסבר ייראה בעיניו כמשביע רצון.

לאחר שיחתי יקריאו את מאמרו של מר בלום במקורו הצרפתי מתוך העתון עצמו. עתה שוב לא יוכל איש לומר, שאנו מסלפים שנית את דברי מר בלום מתוך שאנו משבשים אותו בתרגומו לאנגלית, ששכן המאמר לא יתורגם לאנגלית כלל.

(שודר ב-13 בספטמבר, 1946)

סוף

בתמונה: מר מרדכי זלוטניק המפקח על התכניות העבריות יצא בשבוע הבא ללונדון. הוא יעשה באנגליה כחודשיים ימים בפגרת השתלמות בחברת השידור הבריטי בי. בי. סי. ובחופשש השנתי שלו.

בתמונה: גב' בלה ברעם נתמנתה למנהלת אולפן שירות השידור בתל-אביב. גב' ברעם גמרה את בית-המדרש למורות בתל-אביב. עבדה שנים מספר בוועדה הפידגוגית של גני הילדים שעל-יד המרכז לחינוך. בשירות השידור עבדה כמחברת ''תכניות למאזינינו הצעירים והפעוטים''.

בתמונה: גב' מרים הרמן לפנים בשירות העזר לנשים (א.ט.ס.) נתמנתה כעוזרת לתכניות במקומה של הג' יהודית ספקטור.