הישוב ויצירתנו החדשה
מתוך השלישית בסדרת שיחותיו של עבר הדני על גורמים ראשוניים ביצירתנו, ששודרה ב-3 באוגוסט, 1944
... המושג הווי טבול מראשיתו בתנאי אקלים, בהלך-רוח, בצירוף תנאים ומסיבות מיוחדים של עם, שאין להשתחרר מהם, כי עולים ומבצבצים הם מתוך כל פרט של ההווי ... אם נודה שהווי הארץ, והחיים שלנו בכללו, עטוף כבר דוק היסטורי דק, דוק פולקלורי ישובי, דוק אקלימי מיוחד, גוון נמשך ומתמשך שאין חלים בו שינויים - הרי שוב לא יהיה הבדל אם נבוא לצייר סבל או מוכר דגים, חורש או עובד באוטו, כי כל אלה עטופים באותן העטיפות המציינות את הווינו המיוחד מכל עם אחר.
... האמנם יש כבר שרשים לישוב זה שאת חייו אנו חיים, האמנם יוכל סופר להתערות בהם ולקוות לפרי מעמלו? - אם אמר שיש הווי ישובי שרשי ושהוא מונה שבעים שנה בערך, כימי התישבותנו החדשים - ייראה הדבר מגוחך בעיני רבים. שבעים שנה מה הן לגבי שירוש היסטורי של אומה יוצרת? של ספרות יוצרת? - מובן מאליו שאם ננהג בענין זה מנהג של אומנים ספרותיים דוגמת תיירים רבים שעשו כבר כך להווי זה - אין תקווה שיונח היסוד לספרות הווי ריאליסטית וטובה. אבל אם בזהירות ננהג ובעדינות נפשית, אם נקלט אחת לאחת את הלבנים מפי ספרדי טהור ומפי בילו, מפי שומר ומפי חלוץ, מפי פליט ומפי יוצר מפעל בארץ - וראינו שמתרקמת הרקמה, נארגת המסכת.
... ברשימות הישוביות שלנו מפוזרות כבר פה ושם האפיזודות אשר מהן יכול להבנות בידי יוצר מעשה-יצירה מדוד ומחושב - במה דברים אמורים? - אם יגש לדבר תוך אמונה שדברי ימי התישבות במשך שבעים שנה הם הווי ראוי לשמו, שמלחמת נפש פה ואפיזודה של הקרבה עצמית שם הם חוליות של מסכת לאומית. וכאן נוגעים אנו לבסוף בשאלה המסוכנה גם היא לא מעט והמשמשת לא אחת לסלע המחלוקת: היצירה - המחוייבת היאלהיות לאומית דוקא.
... אבל ערטילאית ודאי שהיצירה אינה יכולה להות - ערטילאית הוא אומר: חסרת אקלים, חסרת קרקע, חסרת ניב אורגני משלה, חסרת ריאליזם משלה. בלבושים אלו באה היצירה אל בני דורה מובנת ומביאה להם רעיונות חינוכיים, ציוויים לאומיים, מורה ומדריכה מה לקרב או לרחק, מה אידיאל ראוי לשאוף אליו? נראה כי זה תפקידה האחד והגדול של היצירה ואם היא נובעת מקרקע המציאות וממלחמת המציאות - הרי התפקיד הזה אך נעשה לבוש הולם אותה ואינו מחוייב לכוף טנדנציות עליה. כן נוצרה ספרות בכל לשון אחרת וזה דרכו של המאבק היצירתי אצלנו. אל נעפר איפוא בעפר ביוצר החדש שלנו כל עוד הוא שוקד על אבניים אלו וכל עוד התחילה מפעמת בו האמונה בחיים סביב, בהווי סביב ובאקלים סביב - אל נבוא לערער את האמונה הזאת - כי אולי בה התום של היצירה ותמימותה, אבל בה גם כוחה.
המחפש אחרי דוגמאות ילך אצל ספר ''השומר'' ספרי הימים של המושבות, יומנים ותעודות של ראשונים, סיפורים בעל-פה של חלוצים. כל אלה הם אבני היסוד של מעשה הבנין הלאומי שלנו, אשר עליו אנו בונים וצריכים לבנות את היצירה העברית החדשה, הנאמנה האחראית והמחנכת.
מתוך לקט : קטעים מתוך שיחות ותכניות ששודרו בשני השבועות האחרונים.
''הגלגל'', כרך ב, גליון 3, עמוד 24
