לחקר ההאזנה במחלקה העברית של שרות השידור בארץ

כבכל שירות שידור, כן גם השידור בארץ מתלבט בבעיה המתמדת: ''מה חושב ציבור המאזינים על התכניות המוגשות לו?'' כלומר, איזו  תכניות חביבות על המאזינים ואיזו מהן - לא? פתרון בעיה זו חשוב ביותר, שכן בו תלוי ההרכב המתאים של התכניות השונות וקו-הפעולה הכללי של שרות השידור.

משום כך הוחלט להתחיל, לעת עתה רק במחלקה העברית, בחקר שיטתי של ההזנה, כדוגמת הפעולה, הנעשית בשטח זה ע''י חברת השידור הבריטית.

''חבר המאזינים''כצעד-ראשון אנו מקימים עתה גוף מיוחד, שיקרא ''חבר המאזינים'' וימנה כ-300 חברים וחברות, ה''חבר'' הזה, שחייב לשמש ''דוגמא''  טיפוסית לקהל המאזינים כולו, ייבחר מכל השכבות והגילים של הציבור.  אנשי ה''חבר'' יקבלו בקביעות שאלון קצר  מאוד ביחס לתכניות מסוג מסוים למפרע, ויצטרכו להשיב לשאלות שבו בסימנים מוסכמים, שפירושם יוסבר מלכתחילה בחוברת-מדריך, שימצאו לכל אחד מהם.  באופן כזה יוכל כל אחד מאנשי ''חבר המאזינים'', לאחר שישמע תכנית מסויימת, שעליה תחול החקירה, להביע את דעתו תוך  דקות ספורות, ללא טרדה מרובה וללא ''ערכים דברים'' מיוחדת.

כל שאלון יכלול, לדוגמה,  את השאלות הבאות: מה דעתך על התכנית בשלמותה?מה דעתך על כתב-היד (התוכן)?מה דעתך על ביצוע התכנית? וכו', וכו' - לא נרצה בהאזנה מתוך חובה

על אנשי ''חבר המאזינים'' לא תחול חובה כל-שהיא להאזין דווקא לתכניות מסוימות. להיפך אנו נהיה מעונינים אך ורק בתגובות ביחס לתוכניות, שתושמענה מתוך רצון חופשי ומתוך נטיה אישית.   ברגע שאיש ''חבר-המאזינים'' יקשיב לתכנית רק מתוך הרגשת חובה וישיב לשאלון ביחס אליה, יחדל להיות מאזין רגיל, וממילא לא יוכל לשמש גם מייצג טיפוסי לקהל,  המאזין בדרך כלל, לתכנית הנדונה.

בקיצור, אין כוונתו לכך, שהמשתתף ב''חבר המאזינים'' יהפוך למבקר מקצועי.

איך יוקם ''חבר המאזינים'' כפי שציוין לעיל חשוב ביותר, ש''חבר המאזינים'' יהא מורכב כך, שבצדק יכול להיקרא ציבור המאזינים העברים כולו, בזעיר אנפין.  לשם כך יש לנו צורך במספר רב ככל האפשר של מתנדבים מבין קהל המאזינים, שיביעו את נכונותם להשתתף ב''חבר'',  ככל שירבה מספר המתנדבים, כן תקל עלינו עלינו בחירתם, באופן שייצגו את כל השכבות, הגילים והמקצועות שבישוב העברי.  לאחר שנקבל הודעות ממאזינים על התנדבותם, נשלח להם שאלון  חד-פעמי ובו נבקש פרטים אישיים שונים.  כמובן, שהשאלון הזה, ככל החומר, שנשלח והתקבל על ידינו בקשר לחקר ההאזנה, ייחשב כ סודי בהחלט.

מה יעשה בחומר שיתקבל  מן המשתתפים ב''חבר המאזינים''? כשיתקבלו השאלונים המלאים ביחס לתוכניות השונות מאת אנשי ה''חבר'', יעובדו ע''י חוקר ההאזנה מבחינה סטטיסטית וכללית ומתוך זה תצטייר תמונה על הטעם והנטיות השונות של ציבור המאזינים.   סיכום התגובות יוגש ע''י חוקר ההאזנה לכל הנוגעים בדבר, כדי שידעו להסיק ממנו מסקנות ביחס לתכניות הבאות.

השאלונים המלאים (המוחזרים)  יישמרו אצלנו לפי  המקצועות וימוינו בהתאם לסוגי התוכניות השונות.

לאחר ''שחבר המאזינים'' יתארגן ויפעל כהלכה נשתדל להרחיב את חקר ההאזנה גם לשטחים אחרים ונרצה לדעת, לא רק מה חושבים המאזינים על התכניות, אלא,  כמה מאזינים מקשיבים להן . כמו''כ  נשתדל ללמוד, במרוצת הזמן, מהו הלך הרוחות בציבור ביחס לבעיות בודדות, שבקו- הפעולה של המחלקה.

ידוע לנו, שבעל מקלט בהאזינו לתכנית, נהנה לפעמים ולעתים מתרגז וממהר ל''סובב  את הכפתור''.  בני המקרים גם יחד מחליט המאזין בלבו, שיכתוב מכתב לאנשי שירות השידור ויודיע להם את דעתו, ''מאזין מן החברה''. אולם, טרדות החיים וחוסר הרצון ''לשבת ולנסח דברים'' גורמים ברוב המקרים לביטול אותה ההחלטה.

עתה, משנתחיל להמציא לאנשי ''חבר המאזינים'' שאלונים מוכנים ועליהם יהיה להשיב, בעיקר, בסימנים בלבד, בטוחים אנו שכל הקשיים הנ''ל ייעלמו.  

מובן, שיחד עם השאלונים נשלח גם מספר מתאים של מעטפות רשמיות כדי שמחזירי השאלונים, לא יצטרכו להוציא דמי-דואר.

אנו פונים, איפוא, אל קהל המאזינים והמאזינות העברי ומזמינים אותו להתנדב ל ''חבר המאזינים'' ולעזור לנו בהידוק הקשר עם הציבור, בשיפור התכניות שלנו ובהתאמתן  לנטיות המאזינים ולטעמים.
סוף

בתמונה: שמחה גינצברג חוקר ההאזנה ופקיד-ההסברה במחלקה העברית של שירות השידור. נולד בשנת 1912. מוסמך האוניברסיטה העברית, שרת ארבע וחצי שנים בצבא במזרח התיכון ובאירופה.