בינינו לבין עצמנו

שמח אני להודיע הערב על כמה שיפורים, שננהיג בתכניותינו החל מן השבוע הבא. בשעתו אמרנו, שיש ברצוננו להפוך את שידורינו בשבת לתכניות הטובות ביותר של השבוע. חשבנו הרבה אילו תכניות אנו יכולים להגיש בשבתות, ומצאנו כי התכניות הנאות ליום זה הן אלו שיש בהן תוכן רוחני ביחוד. והנה החל מן השבת הבאה, י''ג בחשבון, 20 באוקטובר, אנו מתחילים בהגשמת שאיפה זו על ידי הנהגת כמה מדורות חדשים בתכניות-השבת שלנו.

ספר השבוע

ראשית אנו קובעים מדור שבועי לסקירת ספרים. עד עתה מגישים היינו אחד לחודש בקורת ספרים מפי מר חיים תורן. ידענו, שאין די בזה. ספרים חשובים רבים - וכן ירבו - מופיעים בשוק הספרים הארצישראלי; ספרות מקורית וספרות מתורגמת, ספרות יפה וספרות מדעית, וסקירה של 15 דקה אחת לחודש אינה עשויה, כמובן, לספק את דרישת קהל המאזינים וגם לא את רצוננו לשמור על מגע חי ומתמיד עם הספר העברי. לפיכך החלטנו לקבוע מדור שבועי, שיהא מוקדש לספרים החדשים, שיוצאים כאן לאור. וחובה נעימה היא לי להודות להתאחדות הוצאות הספרים הארצישראליות, שהבטיחה לנו שיתוף-פעולה מלא בענין זה. מדי חדש בחדשו נקבל את הרשימה המלאה של הספרים העבריים החדשים, שהופיעו בשוק, ומתוכם נבחר - אגב התיעצות עם מומחים - בפירסומים החשובים והמענינים ביותר ונמסרם למבקרים שלנו, שיקדישו לכל ספר שיחה בכל שבת, על הספר יספרו, על נושאו ועל מחברו, ויקראו גם קטעים מתאימים מתוכו. שבוע שבוע וספרו - ועל כן קראנו למדור החדש ''ספר השבוע'', והוא יוגש בכל שבת משעה 1:15 עד 1:30, לפני קריאת חדשות-הצהרים.

אדם המשכיל: דרכו של אדם, מאת פרופ' מרטין מ. בובר

המדור השני, שינהג למן השבת הבאה מכוון בעיקר ל''אדם המשכיל''. וכך גם קראנו לו. מדור זה יוגש בשיתוף עם הוועדה להשכלת-העם של האוניברסיטה העברית, שמאז ומתמיד נהנינו מעזרתה האדיבה. כמה וכמה סדרות-שיחות, שהוגשו בעבר בשיתוף עם מוסד זה, מבטיחים גם את הצלחתו המליאה של המדור החדש. מדור זה יכלול בו טכסטים נבחרים מן הספרות העברית מן הספרות העולמית ופירושם. מגמתו תהיה להקנות הבנה היסתורית וספרותית של הטכסט אגב תשומת-לב מיוחדת לשאלות החיים וממילא מובן שדין קדימה יהיה לנושאים הקרובים לעולמנו בהווה. המדור יעסוק גם בבעיות של מדעי-הטבע.

נפתח בטכסטים סיפוריים קצרים מספרות ישראל המאוחרת, מעולם החסידות. בסדרה של שיחות ישוחח הפרופ' מ. בובר על ''דרכו של אדם'' לפי תורת החסידות. שיחותיו אלו מקורן בכמה טכסטים שאובים מן הספרות החסידית. לאחר סדרה זו יבואו עוד סדרות - כל אחת של שש שיחות - על נושאים שונים, כגון פילוסופיה, מקרא ומדעי הטבע, המדור יהיה שבועי ויוגש בכל שבת בפתיחת תכניתנו לאחר הצהרים, משעה 4:15 עד 4:30. המדור יהא מכוון, כאמור ''לאדם המשכיל'', ומכיון שרבים המשכילים בינינו, נקווה שגם ירבה מספר המאזינים הקבועים לשיחות אלו.

משוט בעולמנו

ואחרון-אחרון: פיליטון שבועי על הנעשה בעולמנו היהודי.

המלחמה נתקה אותנו באכזריות משאר חלקי העם. לא רק מיהדות אירופה שהושמדה, אלא גם במידה רבה מן הקיבוצים היהודיים שבארצות הדימוקראטיה.

והנה נסתיימה המלחמה, אבל החיים עדיין לא חזרו למסלולם הרגיל, והקשרים בין הארץ והתפוצות לא הסתדרו כהלכה. ואילו דווקא בימי-מעבר אלה, נודעת חשיבות יתירה, שהישוב וכל פרט שבו, ידעו וישתפו עצמם במאורעות המתרחשים והולכים בקיבוצים היהודים, הקרובים והרחוקים. לא אחת אנו שומעים בצער על חוסר הידיעה, שלקו בה רבים מהקיבוצים היהודים בחוץ-לארץ מהנעשה בארץ ובישוב, ונעשים מאמצים לתקון הדברים. באותה מידה יש גם לקרב את הישוב לעניניהן של תפוצות-ישראל ולבעיותיהן.

העתונות היהודית הגדולה באירופה אינה עוד. רק פה ושם עולים ניצנים ראשונים של בטאונים יהודיים במחנות ובערים הגדולות. לא כולם מופיעים בדפוס ובודאי שבנסיבות הקיימות אינם יכולים להיות לנחלת הכלל.

העתונות של יהדות האמריקאית ושל קיבוצים יהודים אחרים, מגיעה אלינו באיחור רב, והרי ערכה של היהדות מעבר לים גדל עד לאין-שיעור בימים אלה. זהו רוברובו של העם ומאמציו בכל שטחי-החיים היהודיים גדולים ועצומים. ביקשנו, איפוא, את מר ישעיהו קלינוב, שעוסק בקביעות בשטח זה בעתונות הארץ-ישראלית וקשור בעצמו כסופר בעתונות-חוץ זה עשרות בשנים, להקדיש בכל שבוע שיחה על נושא זה. מר קלינוב, העוקב במיוחד את חיי היהדות בתפוצות, יטפל בכל הענינים המרכזיים, שעומדים ברומו של עולמנו ויקיף את ההופעות בחיינו המדיניים, הכלכליים והרוחניים. מדור זה ''משוט בעולמנו'', יוגש בכל שבת בשעה 5:15 - 5:30 לפני קריאת החדשות אחר-הצהרים.

דרישות שלום מאת ניצולים באירופה לקרוביהם וידידיהם בארץ

ונוסף על כל-אלה אנו אומרים להרחיב, החל מן השבת הבאה, את שירותנו במסירת דרישות-שלום ובקשות עזרה מאת הניצולים בארצות שונות, לקרוביהם וידידיהם בארץ.

במדור לחיפוש קרובים של הסוכנות היהודית לארץ-ישראל מתקבלים - נוסף לרשימות השונות של ניצולים - מכתבים ודרישות-שלום לאלפים מניצולים יהודים באירופה לידידיהם ולקרוביהם בארץ-ישראל. המכתבים ודרישות-השלום, שמתקבלים מן המחנות השונים, באים לרוב מחיילינו המבקרים במחנות. דרישות-השלום, שבאות מן הארצות המשוחררות כגון צרפת, בלגיה, הולאנד או שוייץ ושווידיה נשלחות, לרוב בדרך טלגרפית מן המשרדים של הסוכנות היהודית בארצות הנ''ל ומן המשרדים של הקונגרס היהודי העולמי שם. והמכתבים מן המקומות הללו מגיעים גם הם בחלקם הגדול דרך המרדים של הסוכנות היהודית לארץ-ישראל ובחלקם הקטן באופן ישר מהניצולים.

והעוסקים במדור לחיפוש קרובים שליד הסוכנות מסרו לנו את הדברים האלה:
''רק בחלק קטן של המכתבים ודרישות-שלום מסומנה הכתובת הנכונה של המבוקש בארץ-ישראל. במדור מצויה כרטיסיה, שמכילה מספר רב של שמות וכתובות מתושבי ארץ-ישראל, שכבר קיבלו דרישות-שלום. אולם אחרי-זה נשאר חלק ניכר של מכתבים ודרישות-שלום, שבהם אין לנו הכתובת של המבוקש בארץ-ישראל ועלינו, איפוא, לפרסם ולהזמין את המעונינים, שיפנו אלינו בעל-פה או בכתב. שתי דרכים לנו בענין זה. שירות השידור והעתון ''לקרוב ולרחוק''. הנסיון הראה לנו, כי טוב להשתמש בשתי הדרכים גם יחד, שכן ישנם חוגים שונים, שאליהם מגיע עתון, ואילו אחרים, מקבלים את הידיעות רק על ידי הרדיו. אנו מפרסמים את דרישות-השלום ברדיו ואח''כ מדפיסים אותן בעתון ורשימת המכתבים מופיעה קודם בעתון ואח''כ ברדיו.

''ההוכחה הטובה ביותר ליעילות ההודעות ברדיו היא, כי ביום ו' וביום א' - אחרי ההודעות השבועיות שברדיו - אנו מוצפים בקהל, הפונה בכתב ובעל פה על יסוד מה ששמע, או ששמעו ידידיו ומסרו לו ברדיו. אין כל ספק, כי ישנו הכרח להרחיב את האפשרויות של השמעת דרישות שלום ברדיו, כי בשתי פעמים רבע-שעה בשבוע אין מספיקים למסור את החומר, הנשלח לשירות השידור, למרות שאנו משתדלים לצמצמו.''

ךפיכך מצאנו לנכון להרחיב שירות זה ולמלא את שליחות-המצווה של שרידי אחינו באירופה. נוסף לכל יום חמישי ומוצאי שבת, נשדר למן השבוע הבא גם בכל שבת ב-12:45 אחה''צ דרישות-שלום מאת ניצולים באירופה אל קרוביהם וידידיהם בארץ.

(סוף)

16