הגלגל: שבועון: לבעיות העולם ולקול-ירושליםיוצא לאור על-ידי לשכת המודיעין הממשלתית בירושלים, מטעם מיניסטריון המודיעין הבריטי |
| התוכן | עמוד הקודם | עמוד הבא
בינינו לבין עצמנומאת מרדכי זלוטניקשודר במוצאי שבת 10 בנובמבר 1945 רוצה אני לייחד את הדיבור על אחד ממדורינו הצעירים, פינת הילד, שאנו משדרים בכל יום שישי מ 4.45 - 5.00. תכניות אלה קרויות בפינו בשם ''תכניות לגיל הרך'', והן מוגשות בשיתוף עם מרכז התאחדות הגננות. וכשמו כן הן. תכניות לגיל הגן, כלומר לילדי הגנים ולשתי המכינות הראשונות של בית-הספר ומיועדות לגיל 5-8. בתכניות המתכוונות לנוער ובתכניות פינת הנוער והסכת והשכל, אתה עומד תמיד לפני הקושי של קביעת גיל המאזין וכיוון החומר לכל גיל וגיל. תכניות ימי ב' וד' בפינות הנוער מכוונות, בדרך כלל, לגיל תשע עד שתים-עשרה ובתכניות ימי ו' אנו שוקדים להעלות את רמתן ומכוונים דברינו לגיל מבוגר יותר, 12-15. אין זאת אומרת, שרק גילים אלה הם המאזינים לפינות-הנוער, אבל בדרך כלל שוקדים אנו לכוון את תכניותינו לפי דרגת גילים זו. והנה לפני כמחצית השנה החלטנו להגיש גם לילד תכניות משלו, שמתאימות לגילו ומכוונות לו. אבל מיד עלו וצצו פיקפוקים והיסוסים רבים. כלום יוכל הילד הרך לקלט דרך הראדיו ולהנות יחד עם-זה מחומר זה, ואם גם מחומר המיוחד לו? וכלום יש באפשרותנו להגיש לו חומר כזה, שימלא את מקום החזות במשחק? שכן קשה ההזנה בלא חזות למבוגר, ואפילו לנער, קשה שבעתים למאזין בן שש, ואף פחות מזה, שעיקר רשמיו באים לו בחוש-הראיה. ולפיכך נתקשרנו עם מרכז התאחדות הגננות, קבענו ועדה בראשותה של הגב' טובה חסקינה, יו''ר מרכז התאחדות הגננות, וכחברות בועדה זו השתתפו: בלה ברעם, גננת במקצועה וכותבת תכניות לילדים בפינת הנוער, ימימה טשרנוביץ, שאף היא גננת ומחברת סיפורים ומשתתפת בפינת הנוער שלנו מאז קיום שירות-השידור העברי, הגב' יוכבד דוסטרובסקי, טרזה גויטיין, ושתי עובדות הראדיו, יהודית ספקטור, מארגנת פינת הנוער, ורות שפירא, שעליה הוטל לבצע את התכניות ליד המיקרופון. וכאן שוב ניעורו שאלות ופיקפוקים. מהו החומר, שיש להגיש לקטנים אלה? ושאלה קשה מזו: מהי הצורה הנאותה, שתתקבל על לבם? הזמן שהוקצב לתכנית היה חמש-עשרה דקות, ופה אחד הוסכם, שזהו מכסימום-הזמן, שמאזין צעיר כזה עשוי להאזין לו בהתרכזות ובעירנות. ובזמן כזה יותן לו חומר, שמתבסס על נושא אחד, שמוגש בפשטות הגדולה ביותר ומלווה זמרה ונגינה להפגת המתיחות. שכן ילד צעיר, שמאזין לסיפור, למשל, חייב להתרכז ולקלוט את הדברים, ורק אם תהא לו השהות לחזור עליהם בנפשו, יוכל להבינם ולרדת לסוף דעתם. ומשמשמיעים לו שיר, שידוע לו לרוב, הרי פגה מתיחותו והתאמצותו; הוא נח, ושב להאזין להמשך הסיפור ביתר-קלות. כן יש להתאם את הנושאים לאלה שנלמדים בגן בהתאם לתקופות-השנה ולמועדים שונים. כך נבחרו למשל, הנושאים הים, הבציר, הקציר, לעונת הקיץ והגשם הנה זה בא, הצפרים החריש לעונה זו. כל הנושאים האלה הוגשו בצורה פשוטה של דו-שיח קצר עם ילד שעונה על תשובות, ואחר בא סיפור על הנושא, וכל התכנית נתלוותה בשירה בביצוע זמרת ובלווית פסנתר. וכל-זה מוגש במלים פשוטות, נקרא לאט, כדי שהילד יוכל לעקוב את הדברים במחשבתו, לחזור אחריהם ולהזדהות עם הילד גיבור הסיפור. ובנקודה אחרונה זו סוד הצלחת הפינה. כן הוגשו תכניות בביצוע גני-ילדים, ובכללן חגיגת גן ממש. העדפנו שלא לשתף קולות רבים, אלא בשירת ילדים בלבד, שלא להכביד על אזנו של המאזין הצעיר ולא להסיח דעתו על ידי גיוון קולות רבים. וכן בחרנו בנושאים מחיי סביבתו של הילד, ביתו הוריו, אבא החייל, או עצמים הסובבים אותו, שהוא ניתקל בהם יום-יום ומבקש להכירם. כמו כן נסינו להגיש לילד תכניות מוסיקאליות ממש. וגם כאן בצורה פשוטה - סיפור מרכזי עם עלילה משלו ולדרך הדגמה כאילו באו צלילים מתוך הנעימה, שהתכוונו להקנתו ולהסבירו לילד. תחילה הסברנו את הנושאים, שהיו קלים וברורים, בעזרת מלים שנשתייכו לתוכן הסיפור, חזרנו על כך כמה וכמה פעמים, כדי שהנושאים השונים ייקלטו על ידי המאזין, ומשניתנה היצירה הקטנה בשלימותה, יכול היה הילד לתפוס ולהבין את כוונתה ואת נושא תיאורה. כל-זה לא היה קל כלעיקר, ואף-על-פי-כן נידמה לנו שהנסיון הצליח, ואולי אף למעלה מן המשוער. מתוך שיח עם גננות, שבאות במגע יומיומיעם מאזינינו הרכים, קיבלנו הדים טובים לתכניות אלה. הילדים מאזינים בקביעות לפינתם, ולא הם בלבד, אלא בלווית אחיהם ואחיותיהם והוריהם. ומששומע הילד את אות-הפינה, את הנעימה שמתלווה בציוץ-צפרים, מיד הוא משתתק ומתקרב למקלט. יודע הוא כי הענין מכוון אליו, ועוד מעט ישמע תכנית, שמובנת לו ומהנה אותו. ושמענו מפי אב, שביקש מבנו ביום ו' אחה''צ ללכת עמו לחגיגת יום-הולדת. הילד סירב בכל תוקף לצאת את הבית. ההורים, שתמהו עלש בנם אינו שש כדרכו ללכת לחגיגה, שאלוהו לסיבת הדבר וקיבלו תשובה זו: איני יכול ללכת, ב''רבע'' יש תכנית בראדיו, פינת הילד, וכל הילדים בגן שומעים את הפינה ומספרים עליה אח''כ בגן. גם בשטח זה לפנינו תכניות רחבות. רוצים אנו לעודד גננות ולמצוא כוחות חדשים ונוספים מבין גננות הארץ שתגשנה, הן וגניהן, תכניות לפינה זו. את התכניות בלוית דברי הסבר מוקדמים אנו מפרסמים בעמוד הנוער ב''הגלגל'' וילדים גדולים והורים יכולים להכין את אחיהם הצעירים ובניהם לקראת התכניות האלה, כי אכן יכולות האמהות והמחנכות לעזור לנו לחבב תכניות אלו על הילדים, ולדעתנו טוב תעשינה אם תביאנה אותם למקלט ותעזרנה ליצירת הקשר בין הילד ובין הפינה, פינתנו. הנה, למשל, ביום השישי הבא תגיש ימימה טשרנוביץ פינה על ''הגשם הנה זה בא'', שבה ישמע הילד את רוב השירים שהוא לומד עתה בגן - ישמע ויהנה.
למן יום חמישי שעבר שוב אנו אחראים לחדשות, שאנו משדרים יום יום. לפני המלחמה היינו אנחנו עורכים את חדשותינו. אולם בימי המלחמה עבר שירות זה ללשכת המודיעין הממשלתית, שרכזה אז בידיה את כל שירותי-המודיעין הממשלתיים.
גם בשטח זה - כבכל שטחי השידור האחרים - אנו אומרים להכניס בהדרגה שיפורים ניכרים. ראשית כל נתחיל בעוד חודש לערך - עם הפעלת המשדר השני - לשדר ארבע מהדורות
4
|