22

בינינו לבין עצמנו

בשיחתי האחרונה הבטחתי למאזינים כי הערב אדבר פחות אל המוסיקאים ויותר על מוסיקה. וכן אעשה. הערב לא אודיע על התחרות. ברצונירק לציין כי מספר המכתבים שבהם הציעו לנו הצעות למנגינות בינים כבר הגיע למאה. ובעתיד הקרוב נשמיע שלוש מן המנגינות לשם בחירה סופית על ידי המאזינים. לפיכך אבקש לא לשלוח הצעות ממועמדים וגם תיק זה כבר נסגר. לחיבור הסואיטה על נושאים יהודיים ודאי נחוץ זמן ארוך יותר ואפשר להמציא כתבי יד עד סוף נובמבר. ואף על פי כן כבר קבלנו סואיטה אחת וברצוני להודות לקומפוזיטור על עבודתו המהירה. מוזר הדבר שכמה מגדולי הקומפוזיטורים עבדו שנים על יצירה אחת ואחרים יצרו כמה מיצירותיהם המפורסמות ביותר כמעט בן לילה. ידוע לנו היטב שמוצרט כתב את הפתיחה ל''דון ג'יובני'' בלילה שלפני הצגת הבכורה, וכן ידוע לנו כי מריבה שפרצה בינו לבין אשתו הועילה הרבה לערנותו אותו לילה. לא הייתי רוצה להציג עובדה זו כדוגמה לנשואים שבין הקומפוזיטוורים. אך יהא אשר יהא, מריבה בלבד אינה מעוררת ליצירה; יש צורך גם בהשראה או בלועזית, אינספירציה. וגם ההשראה לבדה אינה מספיקה אם חסרה הטכניקה הדרושה, או לפי אמרתו של אדיסון: גאונות היא אחוז אחד אינספורציה ותשעים ותשעה אחוזים פרספירציה, כלומר, כדי להביע עליך להזיע. ומשום כך הדענו על ההתחרות בחדשי הקיץ.

בכל אופן אין התחרות מוסיקאלית דומה למירוץ סוסים, ואפילו המגיע האחרון יכול לקבל את הפרס הראשון. ההודעה על ההתחרות לסויטה על נושאים יהודיים מצאה הד רב לא רק בין אנשי המקצוע אלא גם בין כל סוגי מאזינינו ובעיקר בין חובבי המוסיקה היהודית. יש גם שהטילו ספק ושאלו אם קומפוזיטור יכול ליצור לשם קבלת פרס ולשם התחרות. לאלה עניתי כבר לפני שבוע במאמרי על מסקני שחיבר את ה Cavallens Rusticana לשם התחרות ושנהפך בן לילה ממנצח בלתי מוצלח לאחד הקומפוזיטורים המפורסמים בכל העולם. בכל התחרות יש במידה ידוע רוח ספורטיבית אך דבר זה לא יקטין את ערכה. עוד הערב תנתן לכל מאזין ההזדמנות להשתתף בנשף ספורט מוסיקאלי.: בשעה 9 נשדר תכנית של חידות מוסיקאליות. אל נא תאמר שאין לך כישרון מוסיקאלי. החידות תהיינה קלות ואין כאן כל מלכודת. נסה את מזלך. רק לאלה שעוד לא שמעו שמות כגון מוצרט או ביטהובן הייתי מיעץ להאזין רק לשם תענוג. אך אתה אל תשכח להכין נייר ועפרון ולכתוב ליד המספרים 1, 2, 3, את שמות הקומפוזיטורים. לא פחות - ולא יותר. יש אומרים כי בכל רחבי תבל אין בנמצא אדם בלתי מוסיקאלי. ויש מצמצמים טענה זו רק לגבי ארץ ישראל. והפסימיים ביותר אומרים שנמצאים בינינו שנים או שלושה שאין להם חוש מוסיקאליץ אם אתה במקרה מאלה דע כי אנו רוצים לעזור לך. בכל יום א' בשעה זו תשמע שיחות על כל מיני דברים מענינים ''מעולם המוסיקה'' וגם הזר ביותר בעולם זה ימצא משהו ויקבל הדרכה להאזין לתכניותינו.אין אנו יכולים להיות ביתמדרש למוסיקה על גלי האיתר אך אנו יכולים לקרב את המאזין ליצירה מסוימת ולקרב את היצירה ללבו אם נספר לו על אופיה, על האוירה בה נוצרה ועל החיים התרבותיים מסביב למחברה. אין ברצוננו לבלבל את מוחך במונחים מקצועיים כגון טוניקה, סקסטה ניאפוליטנית או דומינטקוינטסקסטאקורד, אך מונחים חשובים ופשוטים נסביר לך. ואם תרגיש שאינך עם הארץ בשטח המוסיקה אל נא תסגור את המקלט, אולי תמצא גם אתה משהו.

נקח הערב מלה שהיתה מהוה מרכז של מוסיקה בימים שלפני המצאת השידור, המליה היא: קונצרט. אתה מבקר בקונצרט, בנשף מוסיקה. שם תקנה לך תכנית, בתכנית תמצא את רשימת היצירות שמתכוננים להשמיע לך. ובתכנית הקונצרט תמצא יצירה אחת בשם ''קונצרט. בצדק תשאל מה זאת אומרת: ''קונצרט'' בתוך ''קונצרט''? האם זה דומה לעיר ירושלים בתוך מחוז ירושלים ולפעמון הקטן בתוך הפעמון הגדול בצוארי הגמלים? מדוע קוראים בתכנית הקונצרט ליצירהאחת בשם קונצרט ולאחרת סמפוניה או סויטה? ננסה למצוא את התשובה במקורה של המלה ''קונצרט'' ולשם כך עלינו להיות בלשנים לרגע קט. המלה מקורה במנוח האיטלקי CONCERTO ושם הפועל האיטלקי או הלטיני הוא CONCERTARE ואם נשאל מה הוא מובנה של מלה זו, הרי נפגש בידיד נושן המופיע בכל שיחותי: מובנה של המלה CONCERTARE הוא: להתחרות (אל פחד לא אודיע על התחרות נוספת) האם זאת אומרת כי ''קונצרט'' בשני המובנים אינו אלא התחרות? בוודאי לא. כי המילה אומרת גם ''לבצע יחד'' או ''לשתף פעולה'' ואמנם: במא ה-16 התחילו להשתמש במלה ''קונצרט'' כשכמה אמנם התאחדו כדי לבצע יחד יצירה מוסיקאלית. והשם נשאר גם להזדמנות בה מבצעים יחד בפני קהל מאזינים וגם לצורה מסוימת של יצירות. אשר לקונצרט כנשף מוסיקאלי דרושים לביצוע משותף לפחותשני משתתפים ולפיכך משתמשים בכמה ארצות לקונצרט של יחיד או של מספר אמנים המופיעים זה אחר זה במלה היותר מדויקת רסיטל. לפיכך פסנתרן נותן רסיטל ותזמורת נותנת קונצרט (אצלנו רסיטל הוא - החלום של כל פסנתרן ופסנתרנית בגיל של 10 ומטה!)

ואם בקונצרט של תזמורת תמצא יצירה בשם קונצרט או קונצרטו תוכל להיות בטוח שביצירה זו מופיע סוליסט זאת אומרת מנגן יחיד בתפקיד חשוב, המשתף פעולה עם התזמורת או לפי דבריו הסרקסטיים של ''זיגפריד אוקס''. ''המנגן נגד התזמורת''. ובאמת בכמהמהקונצרטים המבריקים המודרנים הכתובים במידה רבה אך ורק לשם הוירטואוזיות כלומר כדי שהסוליסט ישמיע ויראה את הטכניקה שלו, נתקבל הרושם של התחרות בין הסוליסט ובין התזמורת. צלילים מתנקשים וסולמות רצים זה אחרי זה כמו סוסים על מגרש התחרות ומחוצה לו.

בקונצרטים מסוג זה דומה האוירה באולם הקונצרט לרוח הספורטיבית שבמגרש מרוץ. מה רחוקה היא הדרך מה''קונצרטים הדתיים'' של שיץ עד להפגנת הכוח הטכני בימינו אנו.

שיץחי כמאה שנה לפני באך. הוא השתמש במלה קונצרט כדי לציין כי כמה אמנים משתתפים פעולה בניגוד לשיר יחיד או לזמרת הקהילה. בקונצרטים שלו משתתפים כל הקולות וכל הכלים במידה שווה בפיתוח הנושאים. אתה שר שיר והידידך מלווה אותך על הפסנתר. אתה בעל התפקיד החשוב וידידך - המלווה. אתה יכול לשיר גם ללא לווי והשיר אשר בפיך נשאר אותו שיר. אתה רודן בשטח קטן בעולם המוסיקה. אך קונצרט בנוי על עקרונים דימוקרטיים: הסוליסט הוא המושל אך הוא אחראי על הכל. ולכך מהוים הקונצרטים לבאך דוגמה למופת. אם תאזין מחרתים בערב לקונצרט הסימפוני של תזמורת שרות השידור, תשמע קונצרט לכנור ותזמורת מאת באך.. לא תשמע התנקשות של צלילים ומרוץ של סולמות לשם הפגנה של טכניקה מבריקה. הכל קשור לאריג, ואם לא תמצא כל חוט וחוט באריג זה, הרי תמצא את חוט השני העובר בכל היצירה. זה הוא הנושא של הקטע הראשון... ואם לא תזכור את כולו, בודאי תזכור את תחילתו שהיא פרזה פשוטה מאוד מאוד...

יתכן שאתה זוכר נעימה קטנה זו מימי הילדות משיר ילדים... ואפילו בלי משען זה לא קשה לך לשמור בזכרונך את שורת שלושת הטונים... ואם תכיר אותו מחרתים בכל הופעתה יגרום לך דבר זה תענוג נוסף.
(סוף)

4.9.1945 קונצרט סימפוני של מוסיקה פולנית

5.9.1945 סונטה בלה-מג'ור לצ'לו ופסנתר (ביטהובן)
בביצוע דניאל הופמן והנס נוימן