27

המפןארים, שבהם לבושים הנשים והגברים - שמלות רחבות וארוכות וחליפות-משי צבעוניות... בצעדים קטנים ומדודים, ברוב חן, בנמוס ובחשיבות רוקדים הם. ושם הריקוד הוא מנואט (יסוד המלה בלשון הצרפתית, ופרושה: קטן).

קצרה היתה מנגינת המנואט, ולפיכך נהגו לצרף אליו מנואט קטן שני ולחזור עליהם פעמים. במנואט השני מצמצמים על-הרוב את מספר הצלילים בבת-אחת, לשלושה, ולפיכך הוא נקרא טריו (מלשון ''טריס'', שלושה ביונית).

הקומפוזיטורים הגדולים המשיכו לחבר מנואטים גם לאחר שעברה תקופתו, וריקודים אחרים תפסו את מקומו.

בשידורננו היום נאזין למנואטים שונים.

א' שבט - 10.1.1946
מוצרט והאופרה: לתלמידי כיתות ז'
יונה מירסקי בשידורנו הקודם הכרנו את מוצרט כמחבר יצירות גדולות לתזמורת ולכלים במספר קטן (רביעיה, סולו). הפעם ננסה להכירו כמחבר אופרות.

אופיירה היא הצגה תיאוטרונית, שבה השחקנים אינם מדברים בשחקם, כי אם מזמרים, ותזמורת מלווה את זמרתם. לפני שהמסך עולה, מנגנת התזמורת פרק נגינה, המכין את המאזינים לקראת המחזה, העומד להיות מוצג. פרק זה נקרא ''אוברטורה'', בעברית : פתיחה.

בגוף המחזה, יש שמשתתפים זמרים אחדים ביחד. אם שנים הם המזמרים ביחד, הרי זה דואו או דואט, אם שלושה - טרצט, אם ארבעה - קורטט ואם אחד הוא המזמר, והקומפוזיטור שם בפיו מנגינה חשובה, שלעתים היא מקושטת בסלסולים שונים. בה יכול הזמר להראות את כל יכולתו. הרי זוהי אריה. <פ> מפורסמות הן הפתיחות (אוברטורות'') לאופרות של מוצרט, שמנגנים אותן גם באולם הקונצרטים. חביבות במיוחד הפתיחות ל''חתונת פיגרו'' ול''חליל הקסם'' וכן האריות מתוך ''דון ז'יואני'' ו''חליל הקסם''.

ט''ו שבט - 17.1.1946
התחיה הלאומית ברוסיה: לתלמיי כיתות ח'

מרים גרוס-לוין

מענינת ורבת-תוצאות היא התפתחות המוסיקה הרוסית. הרבה יש לנו ללמוד ממנה. עוד לפני מאה שנה הביטו בעולם על ''מתחילים'' האלה כעל רוע-רוח, והוטל עליהם לעמוד בפני מתנגדים רבים מבית ומחוץ. אולם לא עברו אלא עשרות-שנים אחדות, וכל אירופה הטתה אוזן קשבת לצלילים שבקעו ועלו מן הערבה הרוסית, אשר תושביה היו לא מכבר כברברים בעיניה.

אבי המוסיקה הרוסית הוא גלינקה (1804- 1857). אחריובאה קבוצה של קומפוזיטורים חשובים, ואחד מהם הוא מוסרגסקי (1835-1881).