28

כ''ב שבט - 24.1.1946
שיר הלכת- והרמש: לתלמידי כיתות ה'
יוכבד דוסטרובסקי

בשידורנו הקודמים שוחחנו על יצירתו של זמר-העם והזמר האמנותי. עתה ברצוננו לדבר על הזמירות, שנועדו ללוות תנועה, היינו: ריקוד או הליכה בקצב. דרך משל: הזמר ''קומה, אחא, סוב וסוב''. הריהו זמר ללווי ריקוד- הורה; הזמר ''צבא, צבא, מה טובו אוהליך'' - שיר-לכת הוא, שיר-לכת לחיילים.

ואולם יש מנגינות ללווי ריקוד או הליכה בלבד, מנגינות ללא מלים, המנוגנות בכלי-נגינה -- אלה הם המרשים ומנגינות-ריקודים למיניהם.

גם קןמפוזיטורים חיברו לפעמים מרשים ומנגינות-הריקוד -- מן העם למדו וכן עשו, אלא שהוסיפו עליהם כיד האמנות הטובה עליהם.

בשידורינו נשמע מרשים למיניהם מיצירות העם ומיצירות קומפוזיטורים שונים.

כ''ט שבט - 31.1.1946
כלי-הקשת: לתלמידי כיתות ו'
יוכבד דוסטרובסקי

משפחה נכבדה יש בשבט כלי-הנגינה, ו''משפחת כלי-הקשת'' שמה. ארבעה הם בניה, הדומים בתבניתם, אך שונים הם בגדלם. הקטן שבהם הוא הכינור, אחריו -הויולה והצ'לו והקונטרבס הוא הגדול שבכולם.

קול הכינור הוא הגבוה ביותר, וקול הקונטרבס -- הנמוך ביותר. הכינור והויולה נחים ביד המנגן בנגנו בהם, ונשענים הם על כתפו, הצ'לו עומד על הרצפה ונשען על ברכי המנגן, המנגן מתוך ישיבה והקונטרבס, העולה לפעמים בגבהו על גובה האיש המנגן בו, עומד על הרצפה והמנגן עומד אף הוא או יושב על כסא מיוחד מאחוריו.

רק ארבעה מיתרים יש לבני משפחה זו (לקונטרבס מוסיפים או גורעים לפעמים מיתר אחד). ואולם מה רבים צליליהם! לפעמים הם מצטרפים במספר רב לנגינה בכלי נשיפה

כלי הקשת משמאל לימין:
כינור, ויולה. צ'לו, קונטרבס.