עמוד הנוער

בין השיטין: שידורים לבתי-הספר :

רוצה אני לשוחח בפעם הזאת על אודות השידורים לבתי-הספר. נושא נאה ומסתייג הוא לדון בו במוצאי שבוע נרגש ביותר. הלא כן?

השידורים לבתי-הספר החלו בארץ עם ראשית סידור התוכניות העבריות, בשנת 1938. כיום מתקיימים שני שידורים לשבוע בשעה 12.30 קודם הצהרים ונוספת להם שיחה חינוכית שבועית לילדים, אחה''צ.

בזמן האחרון קבלתי דינים-וחשבונות על תכניות הבוקר מאת מנהלים, מורים ומאת הילדים עצמם. ונמצאתי למד ששידורים אלה לבתי-הספר אינם ממלאים את תעודתם כיאות.

ראשית, נערכות התוכניות, כטמור, בשעה 12.30 בבוקר, שעה שאינה הולמת ביותר את מרבית תלמידי בתי-הספר העבריים. לא רבים הם בתי-הספר , שבהם מתחיל שיעורבשעה 12.30, ולפיכך, אם מבקשים התלמידים להקשיב לשידור יש להפריע את הכיתה בעצם מהלך-השיעור, המטפל בנושא אחד ולעבור לנושא אחר.

מגרעת אחרת בתכניות של עכשיו היא זו, שהן נמשכות מחצית-השעה. אין זה מן הקלות לרתק תשומת-לבם של מאזינים למעלה מעשרה או חמשה עשר רגעים רצופים. בתסכית אין דבר, שעשוי לצודד את העין, וחמשה-עשר רגעי-שידור הם, איפוא, זמן ממושך יותר מדי.

מרובים כל-כך הנושאים, שיש להורותכיום בבית-הספר. - מתימאטיקה, היסטוריה, שפות, מדעי-טבע, לימודי-דת, התעמלות ומוסיקה - וכל נושא מתחרה במשנהו, בעוד שרק שעות ספורות קצובות לכל אחד מהם. רוב המורים מתקשים בשאלה כיצד לכלול כל שברצונם ללמד באותן שעות ספורות, ואין הם יכולים משום כך, לוותר על מחצית-השעה מזמנם היקר, כדי שיקשיבו בה תלמידיהם לשידור. מבחינתם, הרי זה בגדר של מותרות. ולפיכך מעטות מאוד המחלקות, שמאזינות עתה לשידורים לבתי-הספר.

המורים גם הם בני-אדם הם (אם אמנם יש תינוקות-של-בית רבן שמטילים ספק בדבר...) וככל שאר בני אדם, ומשדרי-ראדיו בכלל, גם להם מידה של הכרה וגאווה משלהם, ומעטים המוריםשיודו, כי משדר היושב בירושלים ייטיב להרצות באזני מחלקתם מהם עצמם. ואשר להם הרי ביכולתם לראות, לפחות, את בני המחלקה במו עיניהם, בעוד שהמשדר אינו יכול לראותם כלל. והילדים יכולים להציג לו למורה שאלות, ואילו למשדר - אינם יכולים.

הצעתנו היא, איפוא, לשדר לבתי-הספר רק מה שאין המורה יכול לתת להם בעצמו. המורה בדרך-כלל אינו יכול להשמיע להם מוסיקה; אין הוא יכול לתאר להם מאורע בשרטוטים דראמאתיים, בעוד שהמשדר יכול לעשות כן.

טלו לדוגמא שיעור בגיאוגרפיה של אפריקה. המורה מגיע לפרשת החוקרים הגדולים ומתאר את פגישת סטנלי וליווינגסטון. אין זה לגבי התלמיד אלא מאורע, שנרשם בספר לפני זמן מרובה; ואילו אם ישודר הדבר כתיאור דראמאתי, יוכלו הילדים לשמוע את סטנלי אומר בשעה שמצא את החוקר בלב-הג'ונגל האפריקאי: הרי אתה הוא ד''ר ליווינגסטון, כפי שאני משער...

רישומי של זה חזק כמעט כרישומו של מחזה הפגישה בסרט-ראינוע.הילדים עצמם נמצאים בג'ונגל, שומעים לנקישות הטום-טום ממרחק, והכל דומה כחי.הילדים הופכים עירניים; דמיונם נפעל; צמאים הם לדעת מה אירע אחר-כך. ושרטוט דראמאתי כזה יכול להיערך בקלות תוך כדי עשרה רגעים. בסיומו של השידור אומר המשדר לילדים: ''ועתה נעבירכם שנית לרשות מוריכם!'' - ולמורה נותרת עוד מחצית-השעה לספר בה לילדים מהו שאירע אחר-כך.

מצאנו, שהזמן הניאות ביותר לשידור שרטוטים דראמאתיים בני עשר דקות אלה, הוא משעה 11ץ55 ואילך, שעת תחילתו של שיעור. והננו ניגשים לפתוח בסידרת שרטוטים כאלה בחורף זה, בימי א' וד' בכל שבוע.

סידרה אחת על הגיאוגרפיה של אפריקה וסידרה שניה על ההיסטוריה של המאה הי''ט.

מחלקת-החינוך של הוועד הלאומי מעונינת עד מאוד בהצעה זו, ובהסכמתה אנו עומדים לבחור בתל-אביב כשדה-נסיון. אנו נספק למנהלי בתי-הספר שבתל-אביב רשימת שרטוטים דראמאתיים, שבדעתנו לשדרם בצירוף התאריך המדויק של כל שידור, והננו מקווים שכמה בתי-ספר יקבעו את לוח-השעות בצורה שתאפשר למחלקות, שלהן נועדו השידורים, להאזין להם בכל שבוע ושבוע. השידורים בגיאוגרפיה מכוונים לבני 11 עד 12, ושידורי ההיסטוריה לבני 13 עד 14.

אנו נפרסם בדפוס, כמובן, את סדר השידורים בפרוסרוט, וכלבית-ספר בארץ, שיהיה מעונין להאזין להם, יוכל ךהאזין, אלא שלמטרת הנסיון נבוא בקשר בעיקר עם בתי-הספר בתל-אביב, שתהווה מעין שדה-נסיון מרוכז.

אחדים מבתי-ספר אלה מצויידים כבר במכשירי-ראדיו ואחרים יצויידו בהם מטעם העיריה. מכשירי-ראדיו חדשים מגיעים עתה לארץ וחלק מהם משומר לבתי-ספר נבחרים במחירים מוגבלים של 26 לא''י בקירוב. לכך יש להוסיף את ההוצאות לרכישת רמי-קול למחלקה אחת או שתים. מחיר כל רם-קול כחמש לירות, בתוספת חמש לירות נוספןת שכר-התקנה.

אם יזכה נסיון זה להצלחה, מקווים אנו לפתוח בסידרה שלימה של שידורים לבתי-ספר בשעות הבוקר. ואילו לעת-עתה נמשיך בתוכניות ''הסכת והשכל'' כצורתן עתה, כמו-כן נכניס חידוש נוסף, שיוצא אל הפועל ביום 16 בדצמבר עם הפעלת מנגנון-השידור השני. חידוש זה הוא סידרת שיחות בנות חמש דקות לבתי-הספר בכל בוקר של ימות-השבוע. הזמן, שיקבע להן, הוא שעה 7.30 בבוקר, שעה שמתחילים הלימודים בבתי-הספר בתל-אביב. מנהלי כמה בתי ספר מוכנים לוותר על חמשת רגעים אלה משעת הלימודים כדי שהילדים יאזינו אז לשיחות רם-קול מיוחד יוצג בחצרות, או באולמות בתי-ספר אלה, למטרה זו.

בכל בוקר מימי השבוע ישודר נושא חדש מפי משדר חדש. כך יספר, למשל, ביום א' מר משה מדזיני לילדים במלים פשוטות מה אירע בעולם הגדול במשך השבוע החולף. וביום ב' יספר לילדים מר ישעיה קלינוב מה אירע בארץ. ואחר-כך יספרו להם אחרים על תמורות-העונה בעולם החי והצומח; על מאורעות דתיים וספרותיים; על תנועות-נוער. וכל אלה בשיתוף-פעולה עם הוועדה המיעצת של הוועד הלאומי ל''הסכת והשכל''.

חמש דקות אינן זמן ממשך יותר מדי לשיחה. ואילו במאתים שיחות כאלו במשך שנת-לימודים, אפשר ליתן הרבה.

ודבר זה עצמו יוצא לפועל בערבית על ידי מנגנון- השידור השני לבתי--הספר הממשלתיים. גם להם יקצבו חמש דקות בכל בוקר, בלשון הערבית, בשעה 8.

בתי-ספר ממשלתיים רבים בערים ובכפרים כבר צויידו במכשירי-ראדיו ורבים אחרים מתקינים אותם עתה.

והשרטוטים הדראמאתיים גם הם ישודרו בערבית, אלא שלא כחלק משעות-הלימוד, אלא בשעה 1.45, עם סיום הפסקת-הצהרים.

אם יכתרו שני חידושים אלה בהצלחה, נמצא בהם סיכויים להרחבה הדרגתית של השידורים לבתי-ספר על כל שעות-הבוקר. בערבית כמו גם בעברית. אין רצוני לומר , שישודר שיעור אחר שיעור, אלא - שיעור אחד ישודר ואחר תחול הפסקה של מחצית-השעה, למוסיקה קלה, למשל, או שתשודר בה שיחה, שיש בה שיחה, שיש בה משום ענין לנשים, כיון שבשעות הבוקר עובדות רוב הנשים בביתן. הנסיון שנעשה בארצות אחרות הוכיח, שנשים שעובדות בביתן נוטות לפתוח את הראדיו שיארח להן לחברה ויחיש להן את קצב-הזמן. משום כך נעביר בעתיד את השיחות על משק-הבית לשעות-הבוקר. כמו כן נשמיע סידרת-שיחות חדשה לנשים על נושאים אחרים, בעברית וערבית כאחת.

אין השידור לבתי-הספר יכול להיעשות רק על-ידי האוזן. עליו גם לצודד את העין. על הילדים, כמו גם על המורים, לראות לפניהם דבר אגב האזנה, על מנת

4