בינינו לבין עצמנו

יש בדעתי לשוחח הערב על שינויים שחלו בשבועות האחרונים בתוכניות ובזמני השידור, וכן על התוכניות החדשות שאנו אומרים להנהיג החל מיום א', ב' בחשון העשרים ושבעה באוקטובר.

זה שבועות מספר שהננו מקדימים בשידורי הבוקר בחמש דקות ואנו מתחילים בתוכניותינו בשעה שבע במקום שבע וחמש. החל מיום א' הבא, נפתח את שידורינו בתפילת בוקר קצרה: בשירת ''מה טובו''ובקריאת שיר היום. משעה שבע וחמש עד שבע וחמש-עשרה נמשיך כרגיל בשעורי ההתעמלות ומשעה שבע וחמש עשרה עד שבע עשרים וחמש נגיש את מהדורת החדשות הראשונה.

השינוי השני יחול בשעה שבע עשרים וחמש. בשעה זו נשדר במקום שיחת הבוקר לתלמידים - שיחה שתהא מיועדת לקהל המאזינים המבוגרים. הנסיון לימדנו, כי לשיחות אלו האזינו ראשית כל המבוגרים ולאו דוקא התלמידים שברובם נמצאו בשעה זו בדרכם לבית הספר. החלטנו, איפוא, להקדיש את שיחת הבוקר למבוגרים. והרי נושאי השיחות שכבר נקבעו:

בכל יום א' יגיש מר ישעיהו קלינוב שיחה בסדרה ''מאי קא משמע לן''. הוא ידבר בכל שיחה על מאוע חשוב שקרה במשך השבוע בקרב הציבור היהודי בארץ ובגולה. ביום ג' נוסיף לשדר את שיחותיו של מר אליעזר שמאלי על הנושא: ''ההתחדשות בטבע הארץ''. ביום ד' נשדר כרגיל את שיחותיו של מר יוסף ויץ על ישובינו הכפריים וסביבתם, ובכל יום ו' את שיחותיו של מר. פ מלצר על ''פרשת השבוע'' שתהיינה מעתה מכוונות למבוגרים.

שיחות בוקר אלו תתקיימנה משעה שבע עשרים וחמש עד שעה שבע ושלושים. משבע ושלושים עד שבע ארבעים וחמש נשמיע נעימות בוקר קלות. מעתה נפתח בקביעות בשיר עברי; ועד לגמר השידור ניתן נעימות קלות מתוך הרפרטואר הכללי.

עד כה סיימנו את תוכניות הבוקר בשעה שבע ארבעים וחמש. החל מהעשרים ושבעה באוקטובר תחודש התכנית העברית בשעה שמונה (8.00) בתום תכנית-הבוקר האנגלית נשדר אז תכניות מיוחדות לבתי הספר. תכניות אלו תמשכנה חמש-עשרה דקות ותוגשנה בכל בוקר חוץ משבתות. אשתקד נהגנו לשדר את תכניותינו לבתי הספר שלוש פעמים בשבוע בשעות הצהרים. לאחר התיעצויות עם אנשי מחלקת החינוך של הועד הלאומי ועם מנהלי בתי הספר בתל אביב ובירושלים, נמצא כי השעה שמונה בבוקר, שבה מתחילה שעת הלימודים הראשונה, מתאימה יותר לתכניות אלה.

כל תכנית תהיה מכוונת לגיל מסוים. פרטים על התכניות הללו ועל יתר השידורים לבתי הספר תמסור הגברת יהודית ידידיה בשיחתה הקרובה במוצאי שבת. הגב' ידידיה, שנמנות על העובדים המנוסים ביותר בשירות השידור שלנו והידועה יפה לקהל מאזינינו, נתמנתה לפני זמן מה פקידת-קשר בין שרות השידור לבין בתי הספר.

אנו מקווים, כי בעזרת מוסדות החינוך וציבור המורים, תוכל הגב' ידידיה, שיש לה נסיון גם בהוראה, להפוך את השידורים לבתי הספר למכשיר חשוב ומועיל בהרחבת ידיעותיהם ואפקם של התלמידים.

החל מהאחד בנובמבר נשדר בלילות שבת תכנית חדשה בשם ''פרקי מקרא'' בתכנית זו נביא יצירות מגדולי סופרינו, בביצוע טובי האמנים בארץ.

עורכה של הסדרה הוא הסופר ראובן גרוסמן. חמש התכניות הראשונות תהיינה מוקדשות ליצירותיו של שלום עליכם, שנבחרו במיוחד למטרה זו על ידי הסוםר י. ד. ברקוביץ. הקוראים יהיה האמנים: דוד ורדי ומאיר מרגלית. בחמש התוכניות הבאות יקראו יהושע ברטונוב ומנחם גנסין מתוך יצירותיו של מנדלי מוכר ספרים. סדרת תכניות אלה תשודר מאולפננו בתל-אביב.

בהזדמנות זו רצוני להקדיש מלים אחדות לאולפננו בתל-אביב: עם התמנותה של הגב' בלה ברעם לנציגת שירות השידור בתל-אביב, חידשנו את פעולת האולפן התל-אביבי. אנו משדרים משם כבר כיום שיחות אחדות בשבוע, אולם אין זה אלא התחלה. יש בדעתנו להגדיל במידה נכרת את מספר השידורים בתל-אביב ובקרוב יוכנסו השיפורים הטכניים הדרושים, שיסייעו בכך. מלבד השיחות הקבועות והמיוחדות ומלבד התוכנית פרקי מקרא נשדר מן האולפן בתל-אביב אחת לשבועיים תכנית של חמש עשרה דקות בשם ''עתיד לשירה''.

סדרה זו תהיה מוקדשת לקריאות מתוך השירה העברית ובעיקר השירה העברית החדשה. אין כאן הכוונה להגיש שיעורים בתולדות השירה העברית. מטרת התכנית לחבב על ציבור המאזינים את השירה העברית על ידי קריאה נאה של פרקי שירה שונים בצירוף הסברות, המסייעות בהבנת תיכנן וצורתן של היצירות. תכנית זו תהיה ערוכה בידי לאה גולדברג ויעקב פיכמן.

אזכיר עוד סדרת תכניות, שנתחיל לשדרה במוצאי שבת הבאה, והיא תוכנית ההומור היהודי, שתוגש על ידי ד''ר עמנואל אולסוואנגר.

בשיחתי הבאה אוכל למסור פרטים על תכניות חדשות נוספות.

ואילו בשעה שאנו מדברים על תכניותינו, המוגשות לציבור, מתעוררת תמיד השאלה, מה הוא ההד, שתמצאנה תכניות אלו בחוגים השונים. האם יעוררו ענין ויספקו את דרישותיהם? האם המאמצים, שהושקעו בהכנת התוכניות ובביצוען, מוצדקים הם וכדאים? במלים אחרות, רוצים אנו לדעת מה היא תגובת הציבור לגבי תכניותינו. ככל מוסד תרבותי ואמנותי אנו חייבים לדעת כיצד מתקבלות תוכניותינו על דעת הקהל. אולם אם התיאטרון, התזמורת יכולים לדון על מידת התענינותו של הקהל לפי תגובתו המידית, לפי מידת הביקור ומחיאות הכפיים, הרי אלינו אין תגובתם המידית של המאזינים מגעת. אין אנו יודעים מתי ניהנה המאזין, ומתי סוגר הוא את המקלט מתוך אי שביעת רצון או רוגז.

כמובן יש דרכים אחרות. שבהן מגעים אלינו הדים של תגובות הציבור. העתונות מפרסמת הערכות על תכניותינו פעם בפעם, ובכמה מן העתונים קיים אף מדור קבוע לביקורת שידורי הראדיו. מידה מסוימת של תגובת הקהל מגיעה אלינו על ידי מכתבים מאת מאזינים. כל מכתב, המכיל ביקורת או כל הערה לתוכניותינו, נדון בהם בכל תשומת הלב. ואנו משיבים תשובה לכל כותב. בשנה האחרונה הגנו נוהגים להיפגש עם הציבור באסיפות מאזינים מיוחדות וגם בהן לומדים אנו את טעמם, תגובתם ומבוקשם של החוגים השונים. ושמחים הננו לציין, שהציבור מגלה התענינות רבה באסיפות אלו, ממלא את האולמים ומשתתף בעירונות רבה בבירורים.

בימים אלה עשינו נסיון מוצלח של כינוס מאזינים צעירים - ילדים ונוער באסיפה שהתקיימה באולם בית הספר למל ירושלים. מפי עוללים ויונקים שמענו תגובות, היוצאות מן הלב לא רק לגבי התכניות המיוחדות לילדים ולנוער, כי אם לגבי כל שידורינו. היה עלינו להשיב- משום מה נדירות כל כך הופעותיה של חנה רובינה בראדיו, מדוע הצגות המטאטא בראדין ניתנות דווקא בשעות המאוחרות הנוחות למבוגרים. כשעל הילדים ללכת לישון, ועוד שאלות משאלות שונות. היה ניכר כי הנוער הזה שמח על ההזדמנות, שנתנה לו להביע גם הערכה וגם ביקורת על שידורי הראדיו שנעשו חלק מחוויותין.

אולם כל אלה נותנים לנו רק מושג חלקי על הדעות והתגובות של הציבור. חשוב, שנדע לא רק את היחס מצד אלה, הנותנים בטוי להערכותיהם. עלינו לבוא במגע בתי אמצעי עם המוני המאזינים לשכבותיהם. תחנות שידור בארצות שונות הנהיגו פעולות חקר ההאזנה בקרב המונים כדי לקבל סיכומים מקיפים על השאלה מהי מידת ההאזנה לתוכנית זו או אחרת. גם אנו רוצים להתחיל בשיטות אלה ולשם כך הכרזנו על משרה לאדם מיוחד שיתמסר לעבודה זו. אני שמח על כך, שיכול אני כיום

(המשך בעמוד 6)

5

תמונה: פתיחת הקורס לכותבי תכניות בשביל הראדיו בהדרכתה של גב' לאה פורת. מתמונה מימין: משתתפי הקורס ואורחים. ביניהם יושבים בשורת הראשונה (מימין לשמאל): מר י. משולח, סופרנו בת''א; בלה ברעם באי-כוחה של שירות השידור בת''א; ש. סאמט, ממערכת ''הארץ''. בתמונה משמאל: גב' לאה פורת, מרכזת הקורס; ד''ר ישעיהו שפירא, מלא מקום המפקח על התכניות העבריות; ומר אדוין סמואל, מנהל שירות השידור.