גם "ועד הלשון העברית" נתן את דעתו על שדורינו והציע תוספת - מה ואנו נענינו לו ברצון. הוצע להקדיש בכל שדור חמש דקות לשיחות בעניני- לשון מתוך כונה לתקן, לשפר ולהעשיר את שפת-דבורינו. הלא היא "עברית כתקונה" שנתחבבה עליכם במידה רבה, עד שהפכה במרוצת-הזמן לחלק בלתי נפרד משדורינו.

בדרך זו התברכנו בתוספת שניה: גיוגרפיה בחדשות. יום יום ממטירים עלינו העתון והרדיו שמות של הרים וגבעות, של נהרות ונקודות- ישוב, ואנו נבוכים. בא עורך-הסדרה החדשה ועוזר לנו להסתכל במפה. וגם תוספת זו מלוה אותנו בקביעות.

ראו אנשי- הממשלה את הענין שעוררנו. שמעו את ההדים המגיעים מכם והוסיפו עוד שדור שבועי ואחריו עוד אחד, עד שהגענו למצבנו כיום - שלשה שדורים לשבוע. ועוד ידנו נטויה.

גדולה מזו - השדורים הנוספים סייעו בידינו לפתור עוד שאלה אחת: עדיין לא הצלחנו לחדור לתוך בית-הספר ממש; עדיין היינו בחזקת תוספת עליו. לדברינו היו מאזינים ידידינו אחה''צ - איש איש בביתו על יד מקלטו. רק בעזרת השדורים הנוספים שנתקיימו בשעות-הצהרים התגברנו גם על הקשי הזה, הם הם שהניחונו להכנס לתוך כתלי-ביה''ס. מעתה ניתנה לביה''ס האפשרות לרכז תלמידים ליד המקלט, למעען יאזינו לדברי "הסכת והשכל".

והנה תלונה בפי רבים מכם:אמת, הוספתם לפני-הצהרים שני שדורים שבועיים! אך אנו אזנינו אטומות; חסרים אנו בבתי-הספר מקלטים הדרושים לכך - ככה התאוננו באזנינו נציגי-בת''ס לא מעטים בארץ, במיוחד הצטער על כך ד''ר מוסינזון המנוח. "חיים אנו בתקוות - אמר במרץ 1942 - כי יחד עם שכלול- ההרצאות של המדור "הסכת והשכל" יימצא פתרון גם לשאלת מכשירי- רדיו לבתה''ס העבריים. אולי תתעורר הממשלה אחרי הצעד הראשון - עזרתה בסדור--המדור - ותמציא מכשירים גם לבתי-הספר העבריים".

ומה גדול הצער שהמנוח לא זכה לראות בהתגשמות-משאלתו זו, כשהממשלה נענתה וחלקה בקיץ תש''ג בין בתה''ס העבריים לסוגיהם כחמשים מקלטי-רדיו. והנה מראשית-תש''ד יכולים להאזין לשדורינו בקביעות תלמידי עשרות בת''ס עבריים בארץ - מהם ע''י מקלטיהם שרכשום מקודם מהם ע''י המקלטים שקבלו מהממשלה.

הסתעף מפעלנו והוא זקוק לכלים נוספים, שיהיו הולמים את התרחבותנו המתמדת. אנו נושאים נפשנו לבמה, שתאפשר לנו לספר לכם על המתרחש

4